רידב"ז/חלה/ב/א

רידב"ז חלה ב א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מה מקיים ר"א טעמא דר"ע אל הארץ וגו'. ומשני בפירות הארץ כן גי' הגר"א ז"ל בכי"ק ובשנו"א ז"ל:

חברייא בשם ר"א כו'. כך משיב ר"ע את ר"א אין את מודה לי בשעה שנכנסו ישראל לארץ ומצאו קמחים וסלתות שהן חייבים בחלה ולא גידולי פטור הן ר"ל דהוי כמו שנתגדל בח"ל ונכנס לארץ כו' תמיהני כו' והוא מקבל מיני' תמן כו' למפרע ירשו מה מקיים ר"ע טעמא דר"א לחם הארץ ומשני בספינה שנכנסה לארץ אם קרמו פני' מן החוט ולפנים חייבת מן החוט ולחוץ פטורה. פי' דלחם הארץ לאו דבעינן גידולו בארץ אלא לרבות גידולי חו"ל אפילו שהגילגול הי' בהעיסה הזאת בחו"ל כיון דנעשה לחם בארץ חייבת דהולכין אחר קרימת התנור דבא"י ולא אחר הגילגול ומסיק הגמ' ע"ד דר"ע היא ספינתו היא עיסה ר"ל אפילו בלא נכנס בספינה מחו"ל לארץ אלא סתם עיסת נכרי שנתגלגל ביד הנכרי ונתנה במתנה לישראל ונעשה קרימת התנור ביד ישראל חייבת כדס"ל לר"ע בפ"ג ה"ד וחכמים ס"ל דאזלינן בתר הגילגול דצריך להיות הגילגול ביד ישראל ור"ע ס"ל דהולכין אחר קרימת התנור ע"ז קאמר דלר"ע אין נ"מ בין ספינה הנכנס. מחו"ל לארץ בין עיסה שנתגלגלה ביד נכרים ונכנסה ליד ישראל דהולכין אחר קרימת התנור כיון שנעשה לחם ביד ישראל או שנעשה לחם בארץ ישראל. וע"ז מסיק תני היא הכנסתן פי' בשעה שנכנסו ישראל לארץ דדמי לפירות שנתגדלו בחו"ל ונכנסו לארץ הכל הולך אחר קרימת התנור זהו דעתו דר"ע אבל חכמים פליגי עלי' בעיסת נכרי שנתגלגלה ביד הנכרי ונכנסה ליד ישראל דלרבנן הולכין אחר הגילגול ולא אחר קרימת התנור דלחם. ע"ז מסיק אבל בזה מודים חכמים לר"ע בהכנסתן לארץ שהכל הולך אחר קרימה בתנור ר"ל הפלוגתא דפליגין חכמים ור"ע בעיסת נכרי שנתגלגל ביד נכרי ונכנס ליד ישראל ונעשה לחם ביד ישראל דלחכמים לא מהני אימתי לא מהני רק בשנתגלגל ביד נכרי ונכנס ליד ישראל לחוד אבל אם היה תרתי דהיינו דנתגלגלה ביד נכרי קודם שנכנסו ישראל לארץ ובא ליד ישראל ע"י כניסת ישראל לארץ בזה מודין חכמים לר"ע דאזלינן בתר קרימת התנור דבזה חידשה לן התורה דהכנסת הארץ מחדש החיוב בנכנס מחו"ל לארץ או בהכנסת ישראל לארץ ונעשה לחם בארץ נתחדש החיוב אפילו בשהי' בו גילגול ביד הנכרי מ"מ עשיית לחם בארץ מחדש החיוב מגזה"כ לחם הארץ דעשיית לחם בארץ מחדש החיוב ואימתי פליגי רבנן ור"ע רק דווקא שנתחדש כניסת יד ישראל לאחר הגילגול אבל כשנתחדש הכנסת ארץ ישראל לכ"ע אזלינן בתר לחם מן מה דמותיב ר"ע לר"א והוא מקבל מיני' דהא מודיי' לי' דהכנסת ישראל לארץ דמי כמו שנכנס מחו"ל לארץ ומודים לו דהקמחים שהיו ביד נכרים חייב בחלה מגזה"כ דלחם הארץ כיון שנעשה לחם בארץ הרי דהכנסת הארץ מחדש החיוב אפילו כשהי' ביד נכרים. לבד הי' פטור אבל כשהי' תרתי הכניסה לארץ וכניסה מיד נכרים ליד ישראל מכיון שהי' כניסה לארץ נתחדש החיוב ע"י עשיית לחם בארץ ישראל:

ר' יונה בעי קומי ר' ירמיה בשעה שנכנסו ישראל לארץ ומצאו קמה לחה מהו שתהא אסורה משום חדש. ר"ל דמבעיא לי' אם תלינן דהיא משנה העברה או לא א"ל למה לא ע"ז מיבעיא לי' עד כדון לחה אפילו יבישה אם חיישינן על יבישה ג"כ שהיא משנה הזאת א"ל אפילו יבישה נמי חיישינן אפילו קצורה ופריך מעתה אפילו חיטין בעלי' נמי תחוש א"כ האיך אכלו מצה בלילי פסח דקס"ד דתבואה מן אשתקד לא הי' בידם מן המדבר א"כ מאין נטלו מצה וע"ז משני ר' יונה דאכלו משום דמ"ע דוחה ל"ת ולר' יוסי משני דאכלו ממה שהיה בידם מתגרי נכרים שקנו במדבר כדאיתא במס' יומא דף ע"ה עיי"ש ונמצא לפ"ז נחלקו ר' יונה ור' יוסי אם אכלו מעבור הארץ בחמשה עשר בניסן או לא דלר' יונה אכלו בט"ו בניסן מעבור הארץ דהא אכלו מצה בליל ט"ו וכן למ"ד דלא חיישינן על חיטי בעלי' ולר' יוסי לא הי' בידם מעבור הארץ לאכול מצה משום איסור חדש ולא אכלו אלא ממה שתגרי נכרים הביאו להם מחו"ל או ממה שהביאו אתם מן המדבר ע"ז מסיק דר' יונה ור' יוסי פליגי בזה וכר"י דר"י אמר כל ביאות שנאמרו בתורה לאחר י"ד שנה כו' והתיב ע"ז רבב"כ מן ויאכלו מעבור הארץ ממחרת הפסח וס"ל דהוא ט"ז בניסן משום עומר והשיב ע"ז ר"א בר"י קומי ר' יוסי מן ממחרת הפסח יצאו כו' שהוא בט"ו בניסן וכעין פלוגתא זו דפליגי רבב"כ ור"א בר"י אליבא דר' ישמעאל כן אתיא לפלוגתא דר' יונה. ור' יוסי ור' ירמי' דלחד מ"ד אכלו בט"ו אז מצה משום דעשה דוחה ל"ת או למ"ד דלא חיישינן על חיטי בעלי' ולחד מ"ד דחיישינן על חיטי בעלי' ומצות עשה דמצה אינו דוחה ל"ת לא אכלו מעבור הארץ רק בט"ז ועד ט"ז אכלו ממה שהביאו אתם מן המדבר והא דנקט וכר' ישמעאל ה"פ כעין פלוגתא זו דפליגי בה לקמן אליבא דר' ישמעאל:

יצאו מכאן לשם ר"א מחייב ור"ע פוטר אמרי ר"א מן אתרי' כו' מ"ט דר"א לחם הארץ כו'. ר"ל ר"א כדעתי' מ"ט דר"א לחם הארץ דבעינן לחם מן הארץ אבל מן חו"ל לא נעשה כא"י והעיקר הקפדה הוא על לחם הארץ אם כן כשיצא לחו"ל מה איכפת לן כיון דהוי לחם מן הארץ אבל ר"ע אזיל העיקר לבתר המקום שהוא והעיקר דשמה אתם חייבין ולא בחו"ל:

רבנן דקסרין בשם ר"ח במחלוקת. ר"ל דפלוגתא דמתניתן בין ר"א ור"ע הוא במחלוקת שנויה כההיא דתני בתוספתא כ"מ אשר תדרוך וגו' דאין בכלל אלא מה שבפרט דברי ר' יהודא ר"ל דלר"י אינו נעשה מחוצה לארץ ארץ ישראל ורבנן מתיבין לי' כו' ואומרין תניהו ענין לספרי חו"ל דנעשה מחוצה לארץ ארץ ישראל על זה אמר היין בעין מימר מאן דאמר תמן חייב אף הכא חייב ר"ל מ"ד דא"ל בספרי דנעשה מחו"ל א"י ונתחייב בחלה רק ארם צובה לא נתחייב משום דהיה קודם כיבוש א"י אבל לבתר כיבוש א"י נעשה מחו"ל א"י אף הכא נעשה מפירות חו"ל שנתכבש בא"י כא"י ולמ"ד תמן פטור דלא נעשה מחו"ל א"י אפילו כשנתכבשה לא"י כמו כן בפירות חו"ל שנתכבשה לא"י לא חשוב כא"י וע"ז אמר דז"א דאפילו למ"ד תמן פטור הכא חייב פי' דלא דמי מה שנתכבשה לא"י ממה שנכנס' לתוך א"י ממש כדמסיק כיון שנכנסו ישראל נתחייבו ר"ל דהא ר"ע יליף לה ממה דחזינן בחלה דתומ"י שנכנסו ישראל לארץ חייבים בחלה אף דגדולי פטור הן כדאמר לעיל וחשיב שנכנסו הפירות מחו"ל לא"י בהכניסו ישראל לארץ אלמא דחשיב הפירות שנכנסו לתוך א"י כא"י משא"כ בחו"ל שנתכבשה לא"י לא מצינו דיהא כא"י דהא אין בכלל אלא מה שבפרט וראיתי להמפרשים ז"ל דפירשו דהפלוגתא דעפר חו"ל שנכנס לארץ הוא בניתוסף על א"י אם חשוב כא"י או כחו"ל וזה פלא הא פלוגתתן אם נקרא עצ"נ כדאיתא במס' גיטין דף ז' ע"ב וכן מוכח גם הכא בסוף הסוגיא וכן מה דמחלק המהרא"פ ז"ל בין חלה לשביעית ומעשרות הוא דבחלה הוי גדולי פטור משים דנתחייבו אף בי"ד שנה משא"כ במעשרות אינו מובן הא במעשרות גם כן בסוף י"ד חשוב גידולי פטור וכן כתב בשג"א החדש ז"ל דף ל' עיי"ש:

תני ר' סידור מסייע לר' מנא ימים קלים כו'. אלמא דלא הי' ממה שכיבש יהושע:

א"ר אבין לא מסתברא דלא מחלפא שיטתי' דר"י לא היתה הספינה גוששת כמו שהספינה גוששת. פי' דלפ"ז אם לא היתה גוששת כמו שהיא גוששת אלא מחלפא שיטתי':

לא היתה הספינה גוששת. מילתא באנפי נפשה היא:

רשב"ל אמר מה פליגין כשהוכשרה ואח"כ נילושה שמי פירות מחברין לטומאה. כן גי' הגר"א ז"ל בכי"ק:

ר' יוסי בעי מה איתאמרת לחלה או לטומאה. כן גי' הגר"א ז"ל בכי"ק ותיבת אית עביד לה נמחק:

ר' יונה כדעתי' דר' יונה תני בשם רשב"י ר"ט אומר נאמר כאן חלה כו' כן גי' הגר"א ז"ל בכי"ק:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף