קרן אורה/עירובין/מח/ב

קרן אורה עירובין מח ב

דף מ"ח ע"ב

תוס' בד"ה אבל בשתי בתים כו' והי' אפשר לומר דר"י לא מוקי לה בשני בתים משום קושיא דכי הדרא וערבה שליחותא קעבדא ומש"ה פריך הש"ס דלאוקימתא דרב יהודא נמי תיקשי נימא שליחותה עבדא ורב ששת לא מוקי לה כר"י משום דהוי כחמשה ששרויין בחצר כיון דחלקו עירובין בשתי חיצוניות אלא דמשמע מלישנא דרב ששת דקאמר אפילו תימא שנתנו עירובין באמצעית משמע דמודה לרב יהודא וע"כ צ"ל כשיטת התוס' דלר"י ל"ל דרב ששת מחמת קושיא דתיהוי כה' ששרויין בחצר ועיין בריטב"א ז"ל באורך ומה שהביא שם ד' בעה"מ ז"ל והרמב"ם ז"ל לא זכר מהני אוקימת' כלום:

שם גמרא אמר ר"י אמר רב זו דברי ר"ש כו' הנה יש ברש"י ותוס' ז"ל בזה ד' שיטות ואבאר בקיצור שיטת רש"י ז"ל אליבא דרב דר"ש מתיר אמצעית בחיצונות וחיצונות באמצעית ורבנן ס"ל דאמצעות בחיצונות אסורה דזו מושכתה לכאן כו' ושמואל אמר אף זו דברי ר"ש ופירשו בזה ב' לשונות לחד לישנא אף זו להשתמש חיצונות באמצעית לא שרי אלא לר"ש דר"ש תרווייהו שרי וא"כ אליבא דר"ש ליכא פלוגתא בין רב לשמואל ולא פליגי אלא אליבא דרבנן לרב לא אסרו רבנן אלא אמצעית בחיצונות ולשמואל שלשתן אסורין וע"ז הקשה רש"י ז"ל א"כ מאי קאמר שמואל לטעמי' הא לרב נמי אליבא דרבנן אסורה האמצעית עם שתיהם ולהאי לישנא שמואל אתי כרבנן ע"כ פירש אף זו דברי ר"ש דברי חכמים אליבא דר"י הם דברי ר"ש אליבא דשמואל דר"ש נמי לא שרי אלא חיצונות באמצעית והשתא קאמר שפיר שמואל לטעמי' דליכא מאן דשרי אמצעית בחיצונות. אבל לרב דר"ש מתיר בתרוייהו קי"ל הלכה כד' המיקל בעירוב זו היא שיטת רש"י ז"ל.

והקשו התוס' ע"ז חדא דלא מצינו דשמואל ס"ל כדברי המיקל בעירוב וכבר הביאו המפרשים דברי הירושלמי ריש עירובין דאמר שמואל הכי ועוד הא בר פלוגתא דר"ש הוא ר' יהודא כדאיתא ושמואל אמר כ"מ שאמר ר"י בעירובין כו' ועוד א"כ לרב רבנן נמי לא גזרי בשימוש החיצונות באמצעית ומאי קאמר להו מ"ש התם דפלגיתו ואם נאמר דהא דאסרי רבנן האמצעית בחיצונה היינו משום גזירה דלא ליטלטל כלי החיצונה לחיצונה האחרת הוי א"ש אלא דאכתי איכא למיגזר שמא תתחלף לחיצונה גופא ע"כ פי' ר"ת איפכא דרבנן אסרי החיצונות באמצעית משום גזירה דילמא אתי להחליף אבל אמצעית מותרת עמהם ושמואל אמר דלרבנן שלשתן אסורין והא דאמר שמואל עירבה עם שניהם אסורה עם שניהם לטעמי' דס"ל דרבנן אסרי אפילו אמצעי' בחיצונות וס"ל דהלכה כחכמים דהיינו ר"י בעירובין.

והר"י ז"ל הקשה על שיטת ר"ת חדא דמשמע דהיא אסורה עם שתיהם אבל הם מותרין עמה ולשיטת ר"ת כיון דפסק כחכמים כולן אסורין ועוד דלקמן בפ' כל גגות פסק כר"ש דלא גזרינן ע"כ פי' הר"י ז"ל דשמואל לא פסק כחכמים אלא לענין אמצעית בחיצונה משום דזו מושכתה כו' אבל בגזורה לא ס"ל כוותי' ומש"ה הם מותרין עמה ורבינו יהונתן ז"ל כתב הטעם דאסורה האמצעית כיון דהחיצונות אסורות בה ויש להם לחלק בגוה שהרי עירובו עמה הוי כחמשה ששרויין בחצר וזה כעין שיטת ר"ת ז"ל והריטב"א ז"ל כתב גם לשיטת רש"י ז"ל דהא דאמצעית אסורה בחיצונות הוא ג"כ משום גזירה ומיושב בזה קושית התוס' על רש"י ז"ל וכמדומה שנחסר בדברי הריטב"א ז"ל כל שיטת התוס' ז"ל ע"ש.

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף