קרן אורה/עירובין/מז/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קרן אורה TriangleArrow-Left.png עירובין TriangleArrow-Left.png מז TriangleArrow-Left.png ב

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
רשב"א
ריטב"א
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
קרן אורה
רש"ש

שינון הדף בר"ת


דף מ"ז ע"ב

גמרא סד"א ה"מ במתניתין אבל בברייתא לא פירש"י ז"ל דילמא איפכא תני ע"ש. ונראה דרש"י ז"ל ישב בזה קושיית התוס' במנחות מי קאמר במשנתינו ע"ש אבל יש ב' טעמים לחלק בין משנה לברייתא היינו בהאי גוונא דאיפסיק הילכתא שם כר"ש שזורי אפילו נגד רבים א"כ אין להסתפק שמא אחליף דאדרבה פשיטא דהלכה כרבים אלא שמא לא אמר כן ר"ש כי ברייתא אינה ברורה כ"כ וע"ז אמרינן התם דהיכא דלא קאמר במשנתינו אין לחלק בין משנה לברייתא אבל הכא דהוי יחיד ויחיד ליכא חששא דילמא לא אמר ר' יוסי כן כיון דכל המחלקות לא שמעינן אלא מברייתא וליכא חששא אלא שמא אחליף אהדדי ובזה שפיר יש לחוש בברייתא ועיין בפ' החולץ לענין משנת ראב"י דמשמע התם דאפילו בברייתא איתמרא וצריך לדקדק אמאי לא חיישינן דילמא איחליף:

שם גמרא והכלים והאוצרות שבתוך התחום עיין בתוס' שהאריכו בזה ומסקנת דבריהם דיש להם אלפים לכל רוח מן העיר דלריב"נ כל חפץ שהוא בתוך התחום קונה שביתת העיר אע"פ שאין דעת בני העיר עליהם וכן כתבו לקמן גבי חרם שבין תחומי שבת דמוקי לה כריב"נ אבל מדברי הרי"ף לא נראה כן דאיהו כ' להא דחרם שניתר במחיצה של קנים משום דקל הוא שהקילו חכמים במים ולפי שיטת רש"י ותוס' ז"ל למה לי תקנה כלל הא הוא פסק כחכמים דחפצי הפקר אין קונין שביתה כלל וע"כ צ"ל לשיטתו דלמסקנא אתיא נמי כרבנן וכמש"כ רבינו יהונתן דתוך התחום חשיב סמוך לעיר ודעת בני העיר עליהם דאין לומר דמש"כ הרי"ף ז"ל איירי בשני עיירות שיש להם חריץ בשותפות בין ב' תחומיה דא"כ מאי ס"ד דר"ח מחייב משום דתני כריב"נ דילמא איירי ר"ח נמי בכה"ג ובירושלמי סוף ביצה משמע דאיירי בבור של שני עיירות דתני לה התם אמתניתין דשל אותה העיר כרגלי אותה העיר ואמר התם דריב"ח ור"ח פליגי בבאר של שני תחומין ע"ש. ומה שכ' התוס' ואפילו אם נעמידם כו' עיין במשנה סוף ביצה מי שהי' פירותיו בעיר אחרת כו' ע"ש:

שם גמרא גזירה בעלים דכותים כו' יש להסתפק אם חפצי כותי יש להם שביתת עצמן או שביתת בעליהם כותים ונ"מ אם פירותיו בעיר אחרת. ומהא דגזרינן אטו ישראל משמע דלגמרי דינן כשל ישראל ועיין ריטב"א ז"ל שהאריך בזה:

שם גמרא חרם שבין תחומי שבת עיין תוס' שכ' אבל אין לפרש כו' לפי שמקצת המים רחוקים מן העיר ולענ"ד נראה דבלא"ה אי אפשר לפרש כן דאי הם קונין שביתת עצמן מותר להוליכן מכל צד אלפים אמה דמקום החריץ כולו כד' אמות אפילו הוא רחב הרבה וכל המים שבחריץ כחפץ אחד הם ומותר להוליכן לכל צד אלפים אמה וזה ברור ועיין בריטב"א ז"ל בזה באורך:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף