קרן אורה/מנחות/כג/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קרן אורה TriangleArrow-Left.png מנחות TriangleArrow-Left.png כג TriangleArrow-Left.png א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
קרן אורה
רש"ש

שינון הדף בר"ת


דף כ"ג ע"א

גמרא איתבי' ר"י לר"ל חרב שנתערב בבלול ר"י אומר לא יקרב. התוס' ז"ל הקשו דילמא לא יקרב משום הבלול דהוי חיסר שמנה ומפני זה כתבו דליכא כלל פסול חיסר שמנה משום דהוי בחיבורי עולין ע"ש. וקשה כיון דמיבטיל בטיל ושדינן לי' בתר בלולה למיחשב ריבה שמנה כגון נתערבה במנחת נסכים דהקומץ פסול משום ריבה שמנה א"כ ממילא נפסלת השניה משום חיסר שמנה דהיכי אפשר למישדי' להכי ולהכי ואי מצינן למימר דחדא פסול לחוד א"כ הוי ליה למיתני לא יקרבו לכתחלה תרוייהו ואם הקטיר חריבה הורצה כדקתני בסיפא לא יקטיר ואם הקטיר עולה לבעלים אלא ודאי משמע דשתיהן פסולות לר"י ושפיר קמותיב לר"ל ולקמן יתבאר עוד בזה:

שם גמרא קומץ שמיצה שמנו על העצים כו'. הפי' הפשוט הוא פירש"י ז"ל שהפסיד מעט שמן ע"י מיצוי על העצים ונתן הקומץ עליו אי חיבורי עולין מה שהשמן מחובר להקומץ הוי כעולין ולא הוי חיבר שמנה אי לאו כעולין. ולשון אחר שברש"י קשה דודאי לא הוי כחסר שמנו אם מיצה ע"ג עצים ופי' התוס' ז"ל ג"כ קשה מאי קאמר הש"ס אבל האי דלאו מינה דקומץ הוא הא לשיטתם חיבורי עולין היינו שמן הנבלע בעצים לשמן שבקומץ והוי חיבור במינו וגירסת הרמב"ם ז"ל בזה נפלאה היא עיין בפ"ב מה' פה"מ בדברי הראב"ד ז"ל שם:

שם גמרא שחיטה אינה בטילה בנבילה פירש"י ז"ל דאין תרומה הנוגעת בהן נשרפת אלא תולין ולר' חנינא דאמר בטילה פירש"י ז"ל דנשרפת אם נגע באחת מהם יש לדקדק אטו ע"י ביטול נחתא לה טומאה לחתיכת השחיטה הא כמאן דאיתי דמי כמו לענין משא והכי נמי כל היכא שהיא טהורה היא ואי משום דתלינן דנגע התרומה בנבילה שהיא רובא א"כ אין זה ענין לביטול ברוב אלא לכללא דאזלינן בתר רובא ומדברי התוס' ז"ל נראה דפלוגתייהו הוא לענין רה"ר דלמ"ד שחיטה אינה בטילה אי קביעי הוי ספק טומאה ברה"ר וספיקו טהור אבל למ"ד בטילה לא הוי בכלל ספק טומאה ברה"ר לטהרה לגמרי כיון דנתבטלה בנבילה והוי כספק טומאה ברה"י דטמא מספק וכן איפכא אי נבילה בטילה בשחוטה אפילו ברה"י ספיקו טהור ואי אינה בטילה ברה"י ספיקו טמא ועיין בדברי הרמב"ם ז"ל בפ"א מה' אה"ט ובדברי הר"י קורקוס ז"ל שם וכתבתי בזה בח"ל בכורות דף כ"ג ע"ש באורך קצת:

תוס' בד"ה שחוטה כו' ודם הפר ודם השעיר כיון שהי' מעורב חשיב דאפשר להיות זה בזה ולכאורה לא הוי צריכי לזה דדוקא בדברים המחולקים בדינן כמו נבילה ושחוטה או שירים וטיבלא בהא קאמר ר' חייא דחלוקת דיניהם משוי להו מין בשאינו מינו אבל דם פר ושעיר לר' חייא ג"כ וודאי הוי מין במינו דאין שום חילוק ביניהם באיזה דבר ובגוונא דנבילה ושחוטה קאמר ר"ח מסברא הכי דבעינן שיהי' אפשר להיות כמו השני הבטל או המבטל:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף