קרן אורה/יבמות/יז/ב

קרן אורה יבמות יז ב

דף י"ז ע"ב

תוס' בד"ה אשת אחיו כו'. וא"ת תיפוק ליה משום דרכיה דרכי נועם דמהאי טעמא עבדינן מתים כחיים כו'. ותי' דאיצטריך אם חמותה מעוברת דאינה צריכה להמתין וכן מבואר באמת בירושלמי. אבל קשה לי אכתי לר' יהושע דאמר לקמן דאפי' יצתה מליאה אינה חוששת מא"ל. והרשב"א ז"ל תי' עוד דאיצטריך היכא דהיו לו אחים ואח"כ נולד לו אח. וגם ע"ז יש לדקדק דלקמן אמרינן דלר"ש לא משכחת לה אלא בחד אחא. וא"כ קשה קרא למה לי איברא דאיצטריך נמי לתרי אחי ולא ייבם ולא מית כדאמרינן לקמן. מ"מ לענ"ד יש לישב קושיתם בפשיטות. דלזה וודאי לא איצטריך קרא שתמתין ואם נישאת לאחר וודאי פטורה היא משום דרכיה דרכי נועם. אבל היכא דלא נישאת ונולד האח אי לאו קרא מהיכא תיתי לאוסרה על זה האח אם הוא רוצה לייבמה דאין לאוסרה משום יבמה שנאסרה שעה אחת דעל מי נאסרה כיון שלא היה בעולם להכי איצטריך קרא דאסורה היא עליו. וכ"ת גבי מתים כחיים נמי נימא הכי דאם לא נישאת עד שמת הולד תתייבם בתורת רשות. דז"א דהתם כ"ז שהולד חי הרי היא אסורה עליו ומותרת להנשא לאחר משום דרכיה דרכי נועם. וכיון שנאסרה עליו שעה אחת אסורה עליו לעולם. אבל הכא לא נאסרה עליו מעולם. ומנ"ל דאסורה היא עליו אם מצאה פנויה עדיין להכי וודאי איצטריך קרא. ועל מה שפי' רש"י ז"ל לקמן גבי מתים כחיים דאין דרכיה דרכי נועם דאם נשאת לאחר ליבעי חליצה ותתגנה על בעלה. יש לדקדק לפי מה שכתבו התוס' ז"ל לעיל דמש"ה צריכה חליצה היכא דנתקדשה לאחר ולא אמרינן דפקע זיקה ע"י קדושין. משום דכתיב לא תהיה אפילו ע"י הוי'. אבל הכא דקדושין בהיתר היו אמאי לא תפקע הזיקה. ויש לישב:

והנה לקמן (דף קיא) פריך הש"ס קטן אמאי שרי ליבומי קרי כאן להקים לאחיו שם. אמר רבא א"כ לכי גדיל היכי שרי ליבומי הא הויא יבמה שנאסרה עליו שעה אחת. ופריך ואימא ה"נ ומשני אמר קרא כי ישבו אחים יחדיו אפי' יום א'. ופירשו התוס' ז"ל מדאיצטריך למעט אשת אחיו שלא היה בעולמו ש"מ דכל שהיה לו ישיבה אחת אפי' יום אחד מותר לייבם. ולפ"ז א"ש ג"כ דאיצטריך קרא לאשת אחיו שלא היה בעולמו לדיוקא דקטן מייבם. אלא למאי דכתיבנא דלא שייך האי כללא דכל יבמה שנאסרה כו' אלא אם יש לה על מי להאסר. א"כ אכתי מנ"ל דקטן מייבם. והא דמיעטה התורה אשת אחיו שלא היה בעולמו דמשמע אם היה להם ישיבה אחת שפיר מייבם אפי' לא היה לו אלא יום אחד היינו כגון שהיבמה נמי קטנה היא. וכיון דשניהם קטנים לא שייך בהם כל יבמה שנאסרה. ויש לומר דכל שישנן בעולם אפי' הם קטנים קרינן בהו כל יבמה שנאסרה דמ"מ איסורא איכא אפי' בקטנותן ודו"ק:

גמרא ואי כתב רחמנא אחים ה"א לילף אחוה מלוט פי' וה"א דאשת אחי אביו ג"כ מתיבמת וכן כתב הרשב"א ז"ל. ויש לדקדק איך אפשר לומר דאשת אחי אביו זקוקה ליבום. א"כ הא דכתיב לא יגלה כנף אביו. ודרשינן לה לשומרת יבם של אביו. ולמה הוא מוזהר עליו הא לדידיה נמי חזיא ליבום. וי"ל דהוי מפרשינן שומרת יבם של אביו היינו אשת אחי אבי אביו דזקוקה היא ליבום לאביו או אפשר דכל שאביו קיים הוא קודם לייבם אשת אחיו ועל בנו אסורה:

ולמאי דמסיק דאיצטריך יחדיו דלא נילף מלוט. א"כ הא דקאמר רבה אחין מן האב יליף אחוה מבני יעקב. היינו דאחין מן האם לא איצטריך למילף מיחדיו דמאחוה מבני יעקב שמעינן לה. וכי איצטריך יחדיו כי היכי דלא נילף מלוט. והיינו דפי' רש"י ז"ל במסקנא המיוחדים בנחלה שחולקין נחלה אחת דא"א לפרש שיורשין זא"ז דהא אחי אביו ג"כ יורשין זא"ז. ועי' בדברי הרשב"א ז"ל:

תוס' בד"ה אבל מחיים לא כו'. ואפי' ר"ג דאמר אם מיאנה מיאנה מודה הכא. דשאני התם שהית' נשואה לו עכ"ל. והרשב"א ז"ל השיג על דבריהם ז"ל מהא דאמרינן לקמן דלר"ג המקדש אחות יבמה נפטרה היבמה והלכה לה. ולא הבנתי דבריו ז"ל דגם התוס' ז"ל מודו דבדיעבד נפטרה והלכה לה. אבל לכתחילה לכ"ע אסור לבטל מצוה זו וליכא מאן דפליג בהא:

והנה התוס' ז"ל לעיל בד"ה הלכה כדברי האומר כו'. כתבו דלא מסתבר ליה להש"ס לחלק דמש"ה פליגי רבנן אר"י ב"ב משום דקדושין מפקעא זיקה משום דאי יש זיקה הקדושין וודאי אין מפקיעין. ולענ"ד צ"ע דמשמע דרבן גמליאל פליג עליו וס"ל דנפטרה היבמה והלכה לה ואינה צריכה כלום ומותרת לשוק משום דקדושין מפקעי הזיקה. ובהדיא אמרינן בירושלמי פרק ר"ג דריב"ב דאמר אם אין שם יבם אלא הוא מוציא את אשתו בגט ואשת אחיו בחליצה פליג אדר"ג. ואין לומר דפלוגתא זו ג"כ מטעם דאין זיקה ויש זיקה הוא דהא זיקה אינה אלא מדרבנן. וריב"ב דמצריך חליצה משמע דמה"ת הוא דצריכה חליצה משום דאין היבמה נפטרת בזה. ע"כ היה נראה דרבנן וריב"ב בתרתי פליגי בהא דאמר ריב"ב שימתין עד שיעשה אחיו מעשה ורבנן ס"ל דאין צריך להמתין טעמייהו הוא משום דרבנן ס"ל דאין זיקה דאי יש זיקה היה צריך להמתין עכ"פ על אחיו דעדיף טפי שתפקע הזיקה ע"י יבום אחיו. ובהא דפליגי אם אין שם יבם אלא הוא אם צריך להוציא את אשתו ולחלוץ ליבמתו או דיבמתו נפטרה והולכת זה פלוגתא אחריתי היא אי קדושין מפקעי זיקה. ולקמן בשמעתין יתבאר עוד בזה בס"ד:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף