קרן אורה/זבחים/ג/ב

קרן אורה זבחים ג ב

דף ג' ע"ב

תוס' בד"ה שכן חולקין אהלים האריכו כאן אי ר"א חולק נמי אמחיצה. והביאו ד' הת"כ דמשמע במחיצה מודה ופי' שכן חלוקה באהלים ע"פ שיטה זו. ולכאורה בשמעתין מוכח דפליג נמי אמחיצה דהא לרבנן אמרינן דעשו חולין אצל קדשים כמחיצה אצל תנור. וע"ז פריך הניחא לרבנן אלא לר"א מאי אי"ל. ואי ר"א מודה במחיצה מאי קשיא ליה לר"א נמי ניחא דחולין אצל קדשים הוי כמחיצה אצל תנור אלא וודאי משמע דר"א במחיצה נמי פליג ועי' צ"ק מש"כ בזה:

שם תוס' בד"ה הכא נמי כו'. וכ' דהכי ילפינן ק"ו מה קדשים שאין מחללין כגון בשוחט חטאת סתם וסבור שהיא עולה דכשירה מחללין קדשים בלשם עולה. חולין שמחללין אם סבור שהוא חולין אינו דין שיחלל לשם חולין וכוונתם במש"כ ששחט חטאת סתם. והיינו אפילו למ"ד עקירה בטעות הוי עקירה ואם שחט לשם עולה פסול אפי' סבור שהוא עולה אבל אם שחט סתם לכ"ע כשר. וזה לשיטתם דבעינן שיוציא בפה אבל אי במחשבה לחוד נפסל וסבור שהוא עולה ממילא עושה כל מעשיו לשם עולה ופסול למאן דס"ל עקירה בטעות הוי עקירה ומ"מ יש לי לדון בק"ו זה שכ' התוס' ז"ל דא"כ השתא דכ' רחמנא דאין חולין מחללין קדשים נילף בק"ו איפכא. מה חולין שאין מחללין בלשם חולין. מחללין אם שחט משום חולין קדשים שמחללין בלשם עולה אינו דין שיחללו אם סבור שהוא עולה. אלא וודאי ליכא למיעבד ק"ו מהא דמשום חולין פסול ומשום עולה כשר. דמשום חולין פסול משום דהוי מתעסק שלא נתכוין לשחיטת קדשים. אבל משום עולה לא שייך מתעסק. וכבר כתבתי לעיל ליישב תמיהת התוס' ז"ל:

שם גמרא ומשני ארבעה תוכו כתיבי כו'. משמע דרב חביבא ס"ל מסברא דלאו מיניה לא מחריב ביה והיינו טעמא דעל מי שמחויב עולה כשירה ושאני התם דכתיב תוכו. ולהכי לא משני דשאני התם דכתב עליו דומיא דידיה ולפ"ז נראה דלרב חביבא על מי שמחוייב עולה כשר לגמרי ועלה לו כיון דלאו מיניה הוא. אבל לרב יוסף בר אמי דיליף מעליו יש לומר דלא יליף אלא דלא מיפסיל אבל לא עלו כמו לשם חולין וכמש"כ הרמב"ם ז"ל בפ' ט"ו מה' פהמ"ק הלכה ח'. ויש ליישב בזה קצת מאי דקשיא לי על דבריו ז"ל מפסחים ד' ס"ב דמוקי רב אשי לפלוגתא דרבה ורב חסדא שיתכפרו בו בלתי מולין היינו שאינן מנוין ורבה מכשיר משום דלאו בר כפרה הוא. ולפי דבריו ז"ל כיון דבחטאת לא עלו אע"פ שאינו מחוייב כפרה כמותו א"כ בפסח ליפסול לגמרי כמו לשם חולין דבחטאת לא עלו ובפסח פסול. ולפי הנ"ל יש לומר דרב אשי בפסחים ס"ל כרב חביבא דמשום דלאו מיניה לא מחריב ביה וכשר הוא לגמרי. אבל למאי דקי"ל בלשם חולין דלא עלו והיינו משום דמקרא ילפינן ולא משום דלאו מיניה א"כ במי שאינו מחוייב כפרה כמותו ג"כ צ"ל דעליו מיעוטא הוא ולא אימעיט אלא מפסול אבל מ"מ לא עלו לבעלים ובזה עולה ישוב נכון לד' הרמב"ם שדחה לאוקימתא דרב אשי בפלוגתא דרבה ורב חסדא כמבואר בדבריו בהל' ק"פ פ"ב וכמו שהשיג עליו הראב"ד ז"ל. ולפי הנ"ל ניחא דלדידן דקי"ל דלשם מי שאינו מחויב כפרה כמותו ג"כ לא עלו. וא"כ ליכא לאוקמי פלוגתא דרבה ורב חסדא בהא. דלכ"ע בפסח פסול אע"פ ששחט לשם מי שאינו מחויב כפרה כמותו ולקמן דף ו' יתבאר עוד בזה בס"ד:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף