קרית ספר/ביכורים/ו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קרית ספרTriangleArrow-Left.png ביכורים TriangleArrow-Left.png ו

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

כסף משנה


מפרשי הרמב"ם

אור שמח
חידושי רבנו חיים הלוי
יצחק ירנן
מעשה רקח
מקורי הרמב"ם לרש"ש
קרית ספר
שער המלך


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ב[עריכה]

אין חייבים בחלה אלא מחמשת מיני תבואה בלבד והם חטים ושעורים וכוסמין שבולת שועל ושיפון דכתיב הכא לחם וכתיב במצה לחם עוני מה התם לחם דחמשת המינין דכתיב לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות דברים הבאים לידי חימוץ הוא דיוצאין בהם ידי חובת מצה יצאו שאר דברים שאין באים לידי חימוץ אלא לידי סרחון אף כאן חמשת מינים כדאמר' יצא פת אורז ודוחן וכיוצא בהם.

ג[עריכה]

הלקט והשכחה והפאה וההפקר ומעשר ראשון שנטלה תרומתו ותבואה שלא הביאה שליש אף על גב דפטירי מתרומה כדכתיב ובא הלוי וגו' חייבים בחלה דכתיב בחלה עריסותיכם להביא אלו ויש ללמוד נמי משבע שנים שכבשו ושבע שחלקו שנתחייבו בחלה ולא נתחייבו במעשר. ותבואה שלא הביאה שליש נמי דבר הבא לידי חימוץ הוא כדילפינן. וכן כל המותרות כשיפדו חייבין בחלה. וכן עיסת מעשר שני בירושלם ועיסת שביעית וספק מדומע חייבים בחלה דהא נתחייבו בי"ד שנה שכבשו וחלקו אבל מדומע פטור מן החלה דכתיב חלה תרימו תרומה ולא שכבר נתרמה והיינו ברובה תרומה דאי רובה חולין לא אתי דימוע דרבנן ומפקיע חלה דאוריתא.

ה[עריכה]

חלות תודה ורקיקי נזיר עשאן לתודתו או לנזירותו פטור מן החלה דגלגול הקדש פטור דכתיב עריסותיכם ולא עיסת הקדש למכרן בשוק למקריבי תודה ולנזירים חייבת בחלה שאם לא תמכר דעתו לאוכלה והרי אינה הקדש.

ו[עריכה]

עיסת השותפים ולרבים חייבת בחלה דכתיב הכא ראשית וכתיב בתרומה ראשית ומקשינן לה לחומרא מה התם חייב דכתיב תרומותיכם דמשמע רבים אף הכא רבים.

ז[עריכה]

עיסת טבל מפריש ממנה תרומות ומעשרות וחלה כסדרן כדכתיב מלאתך ודמעך כדילפינן בהלכות תרומות ואם הקדים המאוחר מה שעשה עשוי כדאמר' התם.

ח[עריכה]

העושה עיסה להאכיל לחיה ולבהמה פטור מן החלה דכתיב עריסותיכם שלכם חייבת ושל בהמה וחיה אינה חייבת ובזמן שהרועים אוכלים ממנה חייבת דכיון דחזיא לרועים לחם קרינא בה. עיסת הנכרי פטורה דכתיב עריסותיכם קמא שלכם חייבת ולא של גוים ושותפות גוי נמי פטור דהא עריסותיכם משמע כל העיסה שלכם ואם היה בחלק ישראל שיעור חלה הרי זו חייבת דהא כל שיעור עיסה שלו והוי כתרומה דשותפות גוי חייבת בחלקו של ישראל דלא בעינן שיעור להוציא תרומה.

יא[עריכה]

המערב קמח חטים וקמח אורז ושאור חטים לתוך עיסת אורז אם יש בהם טעם חלה חייבת בחלה דכל מידי דיהיב טעמא הוי חשיב וניכר בעירוב ברוב.

יב[עריכה]

עיסה שנילושה במשקין ונאפת על ידי האש חייבת בחלה דלחם מיקרי דכיון דכתיב במצת פסח לחם עוני למעוטי מצה עשירה משמע דלחם מיהא איקרי וכתיב הכא באכלכם מלחם הארץ אי נמי דכתיב הכא חלה וכתיב התם וחלת לחם שמן מה להלן שמן וקרי לה לחם אף הכא שמן ושמן משבעת המשקין הוא אבל עיסה הנאפת בחמה או המבושלת בקדרה או הנאכל בלא אפייה פטורין שאין חייבת אלא עיסה שסופה להאפות לחם למאכל אדם כדילפינן. ואם התחיל בה לאפות פת והשלימה מעשה חמה נראה דלא מיחייבא מדאורייתא וכן קלי שלשו שאינו צריך אפייה נראה דאם אפאו פת דלא מיחייב מדאוריתא דבעינן עיסה שאינה ראויה להאכל עד שתאפה כדכתיב בקרא עריסותיכם וכתיב לחם. ובענין דכותח נמי נראה דהוו חיוביהו מדרבנן.

טו[עריכה]

כמה שיעור עיסה שחייבת בחלה מלא העומר דכתיב ראשית עריסותיכם כדי עריסות מדבר דכתיב ביה מלא העומר וחמשת המינין מצטרפין לשיעור דכולהו הוו בכלל לחם דקרא כדילפינן מלחם דמצה דבא לידי חימוץ בדקו ומצאו שאין לך בא לידי חמץ ומצה אלא חמשת המינין בלבד ושאר המינין אינם באים אלא לידי סרחון. וכמה שיעור העומר שני קבין פחות חומש דהאיפה י"ח קבין כל קב כ"ד ביצים דהוו תל"ב ביצים וכתיב והעומר עשירית האיפה ואם כן הוי עומר מ"ג ביצים עישור ת"ל וחומש ביצה עישור שני ביצים ופחות מזה אם הפריש ממנה חלה הרי היא חולין דלא קבע לה קרא שם חלה ותרומה אלא בשיעור עומר שהוא עריסת מדבר ואם נתקבץ בסל שיעור חלה מפריש אותה מן הפת דכתיב והיה באכלכם מלחם הארץ מלמד שהוא מפריש מן האפוי ואם לא הפריש מן העיסה שהיה בה שיעור יפריש מן הלחם אפילו בלא צירוף דכתיב כתרומת גורן ואין התנור מצרפן לחלה דבאכלכם מלחם כתיב דמשמע בשעת אכילה.

יז[עריכה]

היו הככרות נושכות כשיעור חלה חייבת בחלה דכיון דנושכות בעודו עיסה שראויה להתחבר ולעשות ככר אחד הוו כעיסה אחת. לוח שאין לה תוך הויא ספק אי מצרפה אי לאו.

יח[עריכה]

קמח שלא רקדו חייב בחלה שכן עני אוכל פתו בעיסה בלוסה אבל נטל המורסן וחזר לתוכו פטור' דכתיב עריסותיכם דרך עיסה ומכיון שנטל המורסן וחזר אין זו דרך עיסה.

יט[עריכה]

נחתום שעשה עיסה לחלקה לשאור חייבת בחלה שאם לא תמכר יאפנה פת כלה כאחד אבל עיסה לחלקה בצק פטורה כיון דאינה מוכרה אלא מחלקה לעולם ימצא למי יחלק והרי אינה עיסה שלימה אלא כנשים שנתנו קמח לנחתום לעשות שאור דאם אין בשל אחד שיעור אף על פי שיש בכללן שיעור פטורה:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.