קרבן העדה/ראש השנה/ב/ה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
רידב"ז




קרבן העדה TriangleArrow-Left.png ראש השנה TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גמ' שנים מקדשין. כששנת היובל נכנסת מצוה על הב"ד לומר מקודשת השנה:

מקויים. דברי העדים שיהא החדש חסר ויהא ר"ח ביום ל':

מתניתא. נמי דייקא שמתחילין מן הגדול:

לעיבור שנה מתחילין מן הצד. כיון שהדבר תלוי בדעת הדיינים שמא יסמכו השא' על דעתו של הגדול וימנעו מלומר דעתן כמו בדיני נפשות אבל קידוש החדש שהכל תלוי בהעדאת העדים מתחילין מן הגדול כן פסק הרמב"ם בפ"ד מהק"ח:

הן ביתא דלרע. והך בית הנשיא שלמטה לא נהגו כן לענין עיבור החדש אלא מתחילין מן הגדול א"נ ריש גלותא שבבבל הוא דאמר כן:

ה"ג אמר הרי השנה מקודשת בעיבורה שהוסיפו לה חכמים ל' יום א"ר יונתן וכו':

בן הנפח. הוא ר' יוחנן:

שהחמה עודפת על הלבנה. ששנת הלבנה שנ"ד ושנת החמה שס"ה יום:

ועיברוה. לאותה שנה:

אחר המינוי. מי שנתמנה תחלה:

לבית הוועד. בקידוש החדש כדתנן במתני' שאין העדים הולכים אלא למקום הוועד:

הולכין אחר הרגיל. מי שרגיל להיות בבית הועד הוא נכנס תחלה:

מדבר במקומו. אף בבית הועד מי שהוא זקן מדבר תחלה:

חתמין. השטרות ששולחין ע"י שלוחים לבני הגולה:

רב כהנא. רב כהנא נתמנה קודם ריב"א והוה נכנס ריב"א קודם לרב כהנא לעבר השנה:

אמר רב כהנא. ריב"א דהוא מארי דשמעתתא דאמר משמיה דר"י שמי שנתמנה תחלה נכנס תחלה לעיבור והוא עצמו אינו מקיים דבריו:

עאל וכו'. נכנס רב כהנא ועמד אחורי דר"ח להתפלל:

מן דחסל. לאחר שסיים רחב"א תפלתו עמד במקומו דלא לעבור לפני רב כהנא דהוה מאריך בתפלתו ואסור לעבור לפני המתפלל:

מן דחסל ר"כ. לאחר שסיים ר"כ תפלתו:

א"ל. רחב"א הכי המנהג אצליכם שאתם מצערין לגדולים שבכם:

אבל מתכפר לו בתפלה. לפיכך האריך בתפלתו:

וצלי עלוי. והתפלל רבי חייא על רב כהנא וזכה להזקין עד שנעשו צפרניו אדומים כצפרי תינוק:

רשב"ל. הקדימו זקן א' לכנוס לעיבור:

ואעלוני' וכו'. והוציאו לאותו זקן מן הפתח ההיא ונראה שמת שם א"נ שהוציאו אותו מן הפתח השנייה:

אמר רשב"ל. כן יהא בשכרן הואיל שפגם בכבודו:

ולא שמיע. לרשב"ל הא דא"ר קריספא דאפי' רועי בקר כשירים לעיבור שנה וכיון שכן אפי' זקן ע"ה קודם לת"ח בעיבור שנה:

חד מינון. א' מהם אמר:

בכיר וכו'. אם יהא חום בקרקע שיצמח זרע הבכיר והאפיל יחד חיטין שנזרעו בראש החדש והשעורים שנזרעו עכשיו דין הוא אדר ואם לאו לית דין אדר אלא שבט:

וחורנה. ואידך אמר אם כבר תשש כח החורף כל כך שכשרוח מזרחית חזקה מאוד והיא מביאה צינה וכשאתה מנשב בפיך ויוצא לקראתה ונפיחתך קשה מן הרוח ומחממתה דין הוא אדר ואם לאו שעדיין צינה חזקה לית דין אדר אלא שבט:

תור באדר וכו'. שור באדר בעדריה ימות מחמת הקור החזק:

ובטל תונתיה וכו'. בצל התאנה יהא השור מיצל בצהרים מחמת החום ועורו יפשיט כלומר יתחכך בתאנה מחמת החום:

ואנן. רואין ששנה זו אפילו א' מאלו אין בו ועיברוהו לשנה על פיהם הרי דאפי' ארועי בקר סמכינן:

והסכים ב"ד עמהן. עם רועי בקר אבל שיהא זקן ע"ה ראוי לעיבור ודאי אינו ושפיר הקפיד רשב"ל:

והן וכו'. והוא שיהא כולן מסכימין לעבר מטעם א' והכא הסכימו משום ג' טעמים:

ומשני כיון דאלו מודין וכו'. וה"פ דוקא כשאחד חולק על טעמו של חבירו והשני חולק על טעמו של הראשון הוא דאין מעברין אבל הכא דכולן הסכימו זה עם זה בשביל שיש לו הרבה טעמים לא נתבטל ההסכמה:

ופריך ר' שמעון ב"ל מקפיד. על דבר זה שלא הכניסו אותו לעיבור מאי כולי האי:

ומשני חשש. להא דאמר רבי אלעזר וכו':

זה סוד העיבור. שיהיה בקיבוץ שמקבצין לעבר השנה:

זה המינוי. שממנין אותו בסמיכה להיות מורה הוראות:

כד סלקית להכא. כשעלה לארץ ישראל:

הא גבי חדא. מהנך קללות שקיללן השם שלא נתקיימה בי:

כד עלית. וכו'. כשעלה לעיבור שנה הא תלתיהון קללות שלא נתקיימו בי:

הן מקדשין. את יום ל"א מיד בתחלת הלילה:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף