קרבן העדה/קידושין/א/ח

קרבן העדה קידושין א ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' כל מצוה שאינה תלויה בארץ. דהיינו מצוה שהיא חובת הגוף:

וכל שהיא תלויה בארץ. שהיא חובת הקרקע כגון תרומות ומעשרות וכיוצא בהן:

חוץ מן הערלה והכלאים. אע"פ שתלויות בארץ נוהגות אף בח"ל הערלה הלכה וכלאי הכרם מדרבנן:

אף החדש. אסור בח"ל מן התורה אע"פ שהיא חובת הקרקע ובגמרא מפרש טעמא:

גמ' יכול אפי' מצות.התלוים בארץ וכו'. דבפרשת אלה החקים כתיבי מצות שאינן תלויות בארץ כגון ע"ז ומצות התלויות בארץ כגון פ' הקרבנות:

אפי' גולים. דכתיב ואבדתם מהרה וגו' וכתיב בתריה ושמתם את דברי אלה וגו':

מה אית לך. כלומר ושמתם אהי קאי אתפילין ות"ת דסמיך ליה בהך פרשתא וקשרתם ולמדתם:

ופריך מעתה משנגאלו יהו פטורין. במצות התלויין בארץ שלא תלאן הכתוב אלא בביאה הראשונה:

ויעשו כל הקהל השבים מן השבי סוכות וישבו בסוכות כי לא עשו מימי ישוע בן נון כן:

ולמה ישוע. ולא הושע או יהושע:

פגם הכתוב כבוד הצדיק בקבר. שהחסיר אות משמו:

מפני כבוד הצדיק בשעתו. לומר שגדול כבודו של עזרא בעליותו לארץ משל יהושע:

הקיש וכו'. כלומר ואי קשיא לך משום כבוד עזרא לחוד לא היה צריך לפגום כבוד יהושע דמדתלי הכתוב עשיית הסוכות ביהושע ולא באיניש אחרינא דודאי פעמים רבות עשו ישראל סוכות בישיבתם בארץ אלא הא קמ"ל שגדול כבודו של עזרא לכך קאמר דהיקישא דעזרא ליהושע איצטריך לאשמועינן דאף בימי עזרא פטורין היו ונתחייבו והא דכתיב כי לא עשו לאו אסוכות מהדר אלא ה"ק כי לא עשו מה שעשו עכשיו מימות יהושע ומאי ניהו קדושת הארץ ולעולם לא היה כבודו של עזרא גדול משל יהושע לכך מוכרח לחסר אות לאשמועינן כבודו של עזרא:

ממה נתחייבו. מדאורייתא או מדרבנן:

הה"ד והביאך וגו'. האי קרא בשובם מן הגלות איירי דכתיב לעיל מיניה ושב ה' את שבותך ורחמך וגו':

והטיבך והרבך מאבותיך. כלומר אע"פ שהיה מהראוי לפטרך שיש. בך קולות רבות משא"כ באבותיך על כל זה הטיבך באבותיך לחייבך:

ה"ג ואתם נתחייבתם ופטורין ונתחייבתם. דכיון שכבר נפטרו לאחר שנתחייבו היה מהראוי לפטרם זה ההטבה שלא היתה באבותיך:

לא היו עליהם עול מלכות. עכו"ם משכבשו הארץ:

אבותיך לא נתחייבו. במעשרות עד לאחר י"ד שנים אבל אתם ראשון ראשון שנכנס וקונה תבואה מתחייב במעשרות:

מאליהן קבלו עליהן את המעשרות. מדאורייתא פטורין היו בימי עזרא דקדושה הראשונה בטלה ולא היו כל יושביה עליה וכתיב וקראתם דרור בארץ לכל יושביה בזמן שכל יושביה עליה אתה מקדש יובלות אין כל יושביה עליה אי אתה מקדש יובלות ש"מ דבימי עזרא בטלה במקצת קדושת הארץ ולא מקשינן עלייתם בימי עזרא ליהושע:

מ"ט. מנ"ל דבטלה קדושת הארץ ומעשרות מדרבנן הן:

דכתיב ובכל זאת וגו'. בעזרא כתיב וכתיב בתריה ואת ראשית עריסותינו ותרומתינו ופרי כל עץ תירוש ויצהר נביא לכהנים אל לשכת בית אלקינו וגו' ואס"ד דמדאורייתא נתחייבו בתרומות ומעשרות מה צורך לחתימתם אלא ודאי דמאליהן קבלו ואי לאו דחתמו עליהן לא נתחייבו בהם:

ופריך מה מקיים ר"ל. הא דכתיב נמי בהך פרשה שבאו על החתום שיביאו בכורות בקרם וצאנם בית ה' לכהנים והני מדאורייתא חייבין בהם:

ומשני מכיון וכו'. כאלו מאליהם קבלו עליהם כדי להרבות שכרן:

ופריך מה מקיים ריב"ח. דאמר לעיל מדאורייתא נתחייבו איך מפרש קרא ובכל זאת וכו' דמשמע מאליהן קבלו:

מה מקיים ר"ל מאבותיך. היינו קרא והטיבך והרבך מאבותיך דמייתי ריב"ח דמדאורייתא נתחייבו:

פתר לה. מפרש להך קרא דקאי על הגאולה האחרונה דברישא כתיב אם יהיה נדחך בקצה השמים והיינו בגלותינו זה שאנו נפוצים בכל העולם ועלי' קאמר והטיבך והרבך מאבותיך והיינו שיירשו עוד שלש העמים כדמסיק:

ה"ג רי"א שלמאה ערביי' נבטייה. הן ג' מדינות וגמרא גמיר ליה שהן ארץ קיני וקניזי וקדמוני:

מאבותיך. מעיקרא פירש מאי והרבך ועכשיו קמפרש מהו והטיבך מאבותיך וקאמר דהטובה שלא ישעבדו בהן עוד לעולם:

בכל מושבותיכם. דכתיב ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה וגו' בשל מושבותיכם משמע בין בארץ בין בח"ל:

בחדש שבו. תבואה שגדלה בא"י ויצאה לח"ל קודם הקרבת העומר אסורה אף בח"ל:

ולמה לא תנינן אף החלה. במתניתין דהא תנן רפ"ב דחלה פירות ח"ל שנכנסו לארץ חייבין בחלה הרי שאף הגדל בח"ל ואינה תלויה בארץ חייב:

ונוהגין. בגדל בשל עכו"ם:

ואינה נוהגת בעיסה שהיה של העכו"ם ומכרו לישראל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף