קרבן העדה/פסחים/ה/א

קרבן העדה פסחים ה א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' תמיד. של בין הערבים:

נשחט כל ימות השנה:

וקרב בתשע ומחצה. גמר הקרבתו שהיו שוהין שעה אחת בעשייתו:

ערב פסחים. מקדמינן ליה משום דבעי למיעבד פסח אחריו:

חל ערב פסח להיות בערב שבת. בעינן לאקדומי טפי משום דבעי לשחוט פסח אחריו ולצלותו מבעוד יום:

גמ' כתיב וזה אשר תעשה על המזבח. כבשים בני שנה שנים ליום תמיד:

הייתי אומר יקריבו שניהן. כל זמן שירצו או שניהן בשחרית או שניהן בערב דלא קפיד קרא אלא שיקריב שנים ליום:

עם הנץ החמה. דכתיב בבקר:

עם דמדומי חמה. היינו לעתות ערב דכתיב בערב:

נאמר כאן. בתמיד בין הערבים:

ונאמר להלן. בפסח בין הערבים:

ופריך מה חמית מימר. מה ראית לומר דבין הערבים משמע משש שעות ולמעלן:

ומשני אע"פ שאין ראי' לדבר זכר לדבר וכו' כי ינטו צללי ערב. ואימתי הצל נוטה למערב משש שעות ולמעלה והוא קורא אותו ערב:

ופריך ויהא כשר לשחוט התמיד משש שעות ולמעלן. ואנן תנן במתני' תמיד נשחט בח' ומחצה:

ריב"ל אמר. מהכא שמעינן דנשחט בח' ומחצה:

בין הערבים כיצד. הא ודאי בהתחלת הערב ממש לא איירי קרא דא"כ לכתוב בערב בין הערבים ל"ל אלא לדרשא חלוק הערב לשני חלקים שתי שעות ומחצה לכאן קודם עשייתו וב' שעות ומחצה לאחריו:

לעיסוקו. היינו לעשייתו:

שבק ריב"ל רישא. דברייתא ואמר הסיפא לחוד:

דלכן. ולא כן הוא אלא כהא דתני חנניא בן יהודה:

שומע אני בין הערבים. דכתיב בפסח היינו בין שני ערבים בין ערב של י"ד ושל ט"ו:

יכול היום והלילה. של י"ד בכלל וכשירי' לשחיטת הפסח שהן בין תחלת הערב של י"ד עד תחלת ערב ט"ו:

ת"ל יום. דכתיב והיה לכם למשמרת עד י"ד יום משמע דוקא יום אבל לא לילה:

יכול בשתי שעות ביום אם שחט הפסח בב' שעות ביום י"ד יהא כשר:

ת"ל בערב. אשר תזבח בערב:

ה"ג נמצאת אומר שהפסח קרב בט' שעות ומחצה ונמצאת אומר שהתמיד קרב בט' ומחצה. וה"פ השתא דילפינן דבין הערבים דפסח הוא לאחר ט' שעות ומחצה ה"ה בין הערבים דתמיד נמי לאחר ט' שעות ומחצה:

הדא דתימר. לא אמרן שקרב בט' ומחצה אלא למצוה אבל לעיכוב אם שחטו מו' שעות ולמעלן כשר כדתנן לקמן בפרקין דאם שחט הפסח לאחר חצות כשר:

ופריך ויימר אף בשחרית כן. דבדיעבד כשר ל"א הא כתיב נמי יום ונאמר דבשחרית לאחר שתי שעות ומחצה כשר:

ומשני הכא. בערב כתיב בין הערבים לחלק אבל בשחרית מי כתיב בין הבקרים:

תפילות מאבות למדו. ולא אסמכוה רבנן אקרבנות לכך מתפללין מנחה משש שעות ולמעלן אפי' לכתחלה משא"כ תמיד לכתחילה בעינן דוקא בט' שעות ומחצה:

אב בית דין ל"ג. מאן תנא בין בחול בין בשבת. הקרבת תמיד בזמן א':

כסידרו. של תמיד בע"פ שחל בחול כך סידרו בע"פ שחל בשבת:

כסדרו בע"ש. שקרב התמיד בשש ומחצה כיון דבעי למיעבד פסח אחריו ה"נ בשבת דלא קרבו נדרים ונדבות אחריו מקדמינן ליה בשש ומחצה:

מאחר שעה לפלפולו. כלומר לצורך השאלות והדינים המתחדשים בכל ע"פ בהקרבת הפסח:

מקדים שעה אחת לעיסוקו. של פסח כיון דזמן קצר והמלאכה מרובה:

כדי שלא יכנסו למצות אכילת הפסח והמצה מבולבלין כשכור:

ופריך ויקרב פסח תחילה. מיד אחר שש והתמיד אחריו:

ומשני אם אומר את כן נמצאת אתה עוקר בין הערבים. דכתיב גבי פסח דמשמע בט' שעות ומחצה זמנו:

ופריך אם מקיים אתה בין הערבים. דפסח אתה עוקר בין הערבים דתמיד א"כ מאי בינייהו דהא עכ"פ צריכין לעקור בין הערבים אחד מאי חזית דעקרית להאי דלמא נעקור להאי דפסח:

ומשני תמיד אם מבטלו. בשלמא תמיד אע"ג דמבטלין בין הערבים דכתיב גבי' בע"פ מ"מ מקיימין אותו בשאר ימות השנה אבל בין הערבים דפסח אם אין מקיימין אותו בע"פ נמצא אתה מבטל אותו לגמרי:

ופריך ויקריב פסח תחלה. בין הערבים ותמיד אחריו סמוך לערב:

ומשני יאוחר דבר שנאמר בו בערב ובין הערבים. דבפסח כתיב שם תזבח את הפסח בערב וכתיב ושחטו אותו וכו'. בין הערבים ובתמיד לא נאמר בערב אלא ואת הכבש השני תעשה בין הערבים:

ר' ירמיה. פריך מה ראית לומר בערב משמע מאוחר יותר מבין הערבים דלמא ערב קודם בין הערבים איירי והיינו משינטו צללי ערב והוא משש שעות ולמעלן והוא הערב הראשון דעלי' קאי בין הערבים:

אלא כן הוא. עיקר התירוץ:

יאוחר פסח שנאמר בו כבוא השמש. דמשמע סמוך לערב:

מתניתא. ברייתא מסייע לר"י והיינו בריית' דתני בה כבוא השמש אתה זובח:

שם תזבח את הפסח בערב. כבוא השמש מועד צאתך מארץ מצרים ומפרש לקרא דג' זמנים כתבו בו:

כבוא השמש אתה אוכל. היינו בלילה ממש:

מועד צאתך. שהוא סמוך ללילה אתה צולה:

ופריך ויקרבו תמיד ופסח כאחת. נמצא שני הכתובים בין הערבים קיימים:

ומשני אר"י. כתיב כבש שני תעשה בין הערבים משמע כבש אחד ולא פסח שני דישנו הרבה כבשים:

ה"ג תני ר"נ אומר בכל יום ויום תמיד נשחט בשש ומחצה וקרב בשבע ומחצה:

מהו בכל ע"פ ופסח. כלומר הא דתני ר"נ בכל יום ויום בכל ע"פ קאמר דס"ל אפילו חל ע"פ בחול נשחט התמיד בשש ומחצה. טעמיה דהאי תנא כדי ליתן ריוח חצי שעה לכל כת דפסח נשחט בג' כיתות נמצא כשהתמיד קרב בז' ומחצה נשתייר עוד עד הערב ד' שעות ומחצה הרי שעה ומחצה שעה אחת לעשייתו וחצי שעה ריוח בינתיים וכן בין התמיד לעשיית הפסח והאחרונה כלה עם דמדומי חמה:

קטורת לפסח. יאוחר דבר שנאמר בו בערב ובין הערבים לדבר שלא נאמר בו אלא בין הערבים:

פסח להטבת נרות. אף ע"ג דגם בנרות לא כתיב אלא בין הערבים היינו טעמא דמאחרין כדי שיקרבו נסכי תמיד עם הנרות אחר הפסח:

ת"ל עליה עולה. מפרש בסמוך:

אלא וערך עליה העולה. דמשמע העולה החשובה האמורה תחלה לכל העולות והיינו עולת התמיד דבפ' קרבנות דצו את אהרן קרבן תמיד כתיב ברישא:

מחוסרי כפרה. כגון מצורע או זב ששכח ולא הביא כפרתו קודם לתמיד ואם לא יביא כפרתו אסור באכילת פסח כדין מחוסר כיפורים שאסור בקדשים בכרת כטמא:

הדא דתימא. לא אמרן שאין מחוסר כיפורים מביא כפרתו אחר תמיד של בין הערבים אלא בע"פ דוקא במצורע עשיר שמביא חטאת בהמה ובעיא הקטרה ואין הקטרה לאחר התמיד:

אבל במצורע עני. שאינו מביא אלא חטאת העוף ואין מקטירין ממנו על המזבח אפי' בשאר ימות השנה מקריב אפילו לאחר התמיד דעשה דהשלמה גבי הקטרה כתיב ועיקר טהרתו של מחוסר כפרה בחטאת תלויה דכתיב והקריבו לפני ה' וכפר עליה ובחטאת קאי ביולדת:

אר"ש בר אבדימי. לעולם במצורע עני איירי שהרי מביא אשם בהמה ועיקר טהרתו תלוי בו שהרי ניתן מדמו ע"ג בהונות:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף