קרבן העדה/סנהדרין/י/ה

קרבן העדה סנהדרין י ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' עשרת השבטים. שהגלה סנחריב שנאמר וינחם בחלח ובחבור נהר גוזן וערי מדי:

אין עתידים לחזור. ממקום שגלו ולא בבניהם ובני בניהם קאמר אלא אותן שגלו עצמן אין להם חלק שרשעים היו אבל בניהם זוכים ומזכים:

שנאמר וישליכם. משמע שיהו כולם גולין במקום אחד אל ארץ אחרת והיינו עשרת השבטים שהגלם סנחריב והושיבם במקום אחד במדינת אפריק"א אבל שני השבטים לא גלו במקום אחד אלא נתפזרו בכל הארצות ועליהם הוא אומר אשרקה להם ואקבצם:

מה היום מאפיל. בבקר ומאיר בצהרים א"נ בערב אפל והולך ולמחרתו מאיר אף עשרת השבטים עתידין לחזור ויש להם חלק לעה"ב:

גמ' אם היו מעשיהן כיום הזה. ואינן עושין תשובה אינם חוזרין ולא יהיה להם חלק לעה"ב ואם לאו שיחזרו בתשובה אף הם חוזרין מגלות ויש להם חלק לעה"ב:

ה"ג אית מילין אמרין איתגייר אנטונינוס דאמר ר' חזקיה כו':

אם באין הן גירי צדק לעתיד לבא. כלומר כמו שהדבר ברור שגרים באים לעתיד לבא כך ברור הוא לן שאנטונינוס בא בראש כולם שגר צדק גמור היה:

ה"ג אית מילין אמרין לא איתגייר אנטונינוס שראו אותו יוצא במנעול פחות ביה"כ מה את ש"מ שכן אפילו יראי שמים יוצאין בכך:

אנטולינס אתא גבי דבי כו'. וה"פ מדיצא ביה"כ במנעול שנפחת למטה ולא חש לאיסורא דיה"כ ש"מ שלא נתגייר וקאמר הש"ס מה את ש"מ מזה אין הוכחה כלל אדרבה מזה שמעינן דאתגייר דהא אפי' יראי שמים יוצאין במנעלים שמכסין רגליהם ופחותים מלמטה:

ה"ג א"ל מייכלתני מן לויתן. כלומר אם הספיק חסידותו שיאכל מן לויתן לעתיד דאף שידע חסידי א"ה יש להם חלק לעה"ב היה מסופק אם זוכין לסעודת לויתן:

א"ל מאן אימר פיסחא. מן שה דפסח אלו היה פסח בימיו אמרת שאין אתה מאכילני ומן לויתן אתה אומר שתתן לי לאכול בתמיה:

א"ל. רבי מה אעשה לך בפסח גזירת הכתוב הוא וכל ערל לא יאכל בו אפי' ישראל כשר הוא שמתו אחיו מחמת מילה אע"פ שודאי זוכה לסעודת לויתן אסור בפסח:

ה"ג לא יאכל בו כיון דשמע כן כו'. כיון דשמע אנטונינס שאין שום זכות בעולם מועיל להתירו לאכול בפסח עד שימול הלך ומל עצמו ובא אצל רבי וא"ל ראה מילתי אם נימול כהוגן שלא נשתיירו ציצין או דבר אחר המעכבו א"ל ר' השתא במילתי לא הסתכלתי מימי ואיך אסתכל בדידך מוטב שיעשה ע"י אחרים או בקל יכול להבחין בעצמו אם נימול כהוגן אחרי שיודיע לו כל הדינים הצריכים לזה:

הדא אמרה. זאת אומרת:

שלא הביט במילתו כמו שאמר והיה הדבר ידוע להם לכך קראוהו רבינו הקדוש:

ולמה נקרא שמו נחום איש קדש הקדשים. דקדושתו יתירא משל ר' דאפי' בצורת מטבע לא הביט לפי שהיו מציירים בו צורת אדם או ב"ח ואיידי דר' מייתי נמי דנחום:

צלי עלי. שיהא לי כל מחסורי:

א"ל. יצילך ה' מן הצינה שכל חולי באים מן הצינה:

א"ל. אנטוניניס אין זו תפלה למחסורי הא אפשר למיתב עלי עוד כסות יותר מן הצריך לי כדי שלא אצטנן ה"ג יתיר חד כסו והא צינתה אזלה:

א"ל. ר' יצילך ה' מן החום היוצא בעולם א"ל אנטינינוס הא ודאי תפלה בעי ויהי רצון שישמע תפלתך דכתוב ואין נסתר מחמתו ש"מ אין דבר שיציל אדם מחומו. עתה יאכלו חדש. בעון שעשו בחדש שהיו נשיהם מבכות את התמוז (וכפי' הרד"ק ביחזקאל בשם הרמב"ם) והם אמרו לקטר למלכת השמים:

את חלקיהם. משמע שני חלקים יקבלו עונשם בעה"ז ובעה"ב:

עד שנעשו ערלים. דכתיב כי בנים זרים ילדו כלומר מעת לידתם נודע כי בנים זדים הם וממה יוודע הדבר מעת לידה אם לא ע"י מילה שנשאר בם החסרון שנולד עמהם וה"ק בנים זרים הם כמו שהיו משעה שנולדו:

וחרנה. ואידך:

עד שנעשו ממזרים. שנקראו בנים זרים והיינו מום זר:

למילה ולמצות. דבנים משמע דקאי גם אנקבות על כרחך לומר דקאי גם אמצות:

ממזרים מאבותיהם. ע"י ביאות אבותיהם נעשו ממזרים דאי גם אבותיהם היו ממזרים אין איסור בלידתם שיענשו עליהם דהא ממזר נושא ממזרת:

של טועים. שלכל כח היה טעות בפני עצמו:

מ"ט. מנלן. אלא אל גוים המורדים. היינו י"ב שבטים דשבט איקרי גוי כדכתיב גוי וקהל גוים יהיה ממך ומדלא פירש מי מהשבטים ש"מ כילהו ומדכתיב המה ואבותיהם ש"מ בכל שבט היו שני כיתות א"נ אשר מרדו בי מיותר לומר שנים היו בכל שבט:

לג' גליות גלו. עשרת השבטים ע"י תגלת פלאסר שלמנאסר מלכי אשור:

וכסה אותם. כלומר שהפסיק ביניהם והם הנתונים אחורי הרי חשך:

ה"ג כך גלו שבט יהודה ובנימן לשלש גליות:

אלו שגלו לפנים מנהר סמבטיון. שאינם יכולים לעבור הנהר כל ימות החול שהוא מושך אבנים וחול ובשבת אסורים לעבור ולכן לא יוכלו לבוא בו:

ולאשר בחשך הגלו אלו שירד עליהם הענן. שיושבים אחרי הרי חשך:

אלו שגלו לדפנא של אנטוכיא. שאף שיודעים הדרך איך לבוא לא"י אין היכולת בידם מפני הגלות:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף