קרבן העדה/כתובות/יא/ד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
רידב"ז


קרבן העדה TriangleArrow-Left.png כתובות TriangleArrow-Left.png יא TriangleArrow-Left.png ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' שוה מאתים במנה נתקבלה כתובתה. דאמרינן לה את אפסדת ושוה מנה במאתים לא מצית למימר אנא ארווחי שהשולח שלוחו לשוק ליקח סחורה ולקח בזול הכל לבעל המעות:

מכרה בטל. שאותו דינר אין לה רשות למכור נמצא שכל המכר היה בטעות שהרי בבת אחת מכרה הכל:

לעולם מכרה קיים. והיא תחזיר את הדינר ליורשין דמה הפסידתן:

עד שתהא. באונאה כדי שאלו לא היתה האונאה היה משתייר ליורשים שדה בת ט' קבין שהוא שיעור שדה חשוב:

ובגינה חצי קב. שזהו שיעור גינה:

גמ' ופריך ניחא שוה מנה במאתים. דתנן נתקבלה כתובתה שהרי קיבלה מאתים אלא שוה מאתים במנה אמאי הרי לא קיבלה כתובתה:

ומשני מ"מ הרי הפסידה היתומים במנה. מלבד המנה שקיבלה הלכך אין לה על היתומים כלום:

ופריך בשוה מנה במאתים. אמאי נתקבלה כתובתה וכי אין סופו של הלוקח לחזור שהרי הוא מקח טעות ותצטרך לשלם להלקוחות מנה היתירה:

ומשני תיפתר שהוקיר המקח. שנתייקרו השדות ואף אם יחזור אין לה הפסד א"נ תו לא מצי לחזור עליה והראשון נראה:

הדא מסייעא וכו'. כלומר אפי' תימא בשלא הוקיר המקח אלא מתני' כרשב"ל דאמר אין למקח קרקע אונאה לעולם:

אם היה המקח מופלג. כגון שהיתה האונאה יתירה מחצי המקח יש אונאה לקרקעות:

מתני'. דפ' הזהב קשיא לר"י דתנן שאין אונאה לקרקעות וקס"ד דלעולם קאמר:

ומשני פתר לה. למתני' שאין אונאה לקרקעות בשלא היתה האונאה יתירה על החצי:

ה"ג פדה שוה מאתים במנה. וה"פ פדה הקדשות שאין להן אונאה שוה מנה במאתים:

אינו פדוי דאין להן אונאה דתנן במתני' היינו כד חציה אבל יותר מחציה יש להן אונאה וכדאמר בקרקעות:

טלית זה תחת חמור זה. ואיירי בשהחמור הוא מקדשי בדק הבית ואפי' החמור שוה יותר מהטלית אפ"ה יצא לחולין וקשיא לר"י דאמר אינו פדוי:

וצריך להיעשות דמים. שיד הקדש על העליונה שאם דמי הטלית יתירים על החמור קנה הקדש ואם הקדש יתר על הטלית ישלים על כרחו וקשיא לרשב"ל דאמר לעולם אין אונאה להקדש:

כל גרמה אמרה. מתני' עצמה אמרה שצריך להשלים כל החסרון וסיפא פירושא דרישא ואיך נאמר דפליג עליה רשב"ל א"ו דאף דאין בהן אונאה ויוצא לחולין מ"מ לכ"ע צריך להשלים:

מה פליגין. אלא כי פליגי ר"י ורשב"ל:

להביא קרבן מעילה. אם פדה בחציה והשתמש בה בחולין אם צריך להביא קרבן מעילה:

אינו מביא קרבן מעילה. והא דתנן צריך לעשות דמים מדרבנן דמן התורה הקדש שוה מנה שחיללו על שוה פרוטה מחולל ושרי לאתהנויי מיניה:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף