קרבן העדה/כתובות/ו/ג

קרבן העדה כתובות ו ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' והוא פוסק כנגדן ט"ו מנה. אלף דינר הן י' מנה וכשבא החתן לקבל ולכתוב בכתובה כותב שליש יותר שהן ט"ו מנה אם הכניסה לו מעות בעין ובגמרא מפרש טעמא:

וכנגד השום. אם הכניסה לו בגדים ותכשיטים שצריכים שומא הוא פוסק פחות חומש שאם הכניסה לו שום של אלף זוז אינו מקבל עליו אלא ח' מאות ובגמרא מפרש טעמא:

שום במנה ושוה מנה. שפסקה לו בלשון הזה לפיכך אין לו אלא מנה דהלשון משמע אע"פ שלא יהיה שוה אלא מנה יכתוב לה בכתובתה מנה אבל אם פסקה לו שום במנה סתם יש לה להוסיף חומש דהיינו ל"א סלע ודינר:

ובד' מאות שום. כשיקבל עליו החתן לכתוב ד' מאות היא נותנת ת"ק:

ומה שהחתן פוסק. כלומר אף הבגדים שהחתן נותן לה שמקבל עליו אח"כ אף בהן תקנו שיפחות חומש ומשתמש בהן:

גמ' מה ראו לומר. בהכניסה לו כספים שהוא מוסיף שליש ובהכניסה בגדים היא מוספת חומש על השום:

שמין דעתה של אשה וכו'. דמדינא כל מה שהיא מכנסת בין כספים בין כלים אין הבעל ולא היא רשאין להשתמש בהן אבל חכמים עשו תקנה ביניהם כשמכנסת שום דהיינו בגדים וכלים הנישומין שמין דעתה שהיא רוצה להשתמש בכליה ושיפחות הבעל בכתובתה חומש משוויין ואם הכניסה כספים שמין דעת הבעל שרוצה להוסיף שליש כדי להשתמש ולהרויח בהם כל ימי חייו:

לבלות את כליה. כלומר להשתמש בהן עד שיבלו:

זאת אומרת שאין אדם רשאי למכור כלי אשתו. שהרי פוחת חומש בכתובתה כדי שתשתמש בכליה:

דלמא. מעשה שר"ח ור"י ור"א נכנסו לשום לבת ריב"ח כלים ובגדים שהכניסה לבעלה:

אמרין ליה. כלומר בעו מיניה מי אמרינן במכנסת שום לאחר שפיחת החומש הרי הוא כאלו הכניסה מעות ומוסיף אח"כ שליש בכתובתה כמו בכספים או לא:

א"ל פוחת חומש ואינו כופל. אלא כותב בכתובה הקרן לאחר הפחת:

הכניסה לו זהב. כלי זהב כגון נזמים וטבעות א"נ דינרי זהב באתרא דלא סגיין והראשון נראה:

בשוויו. לא יפחות ממנו שהרי אינן כלין בתשמישן וגם לא יוסיף שהרי אינן ראויין לישא וליתן בהן:

ותני כן. ותני נמי הכי:

תקשיטין. כמו תכשיטין והוא מלשון קישוט:

תקשיטין לעשותן דינר. שמו לו תכשיטין העומדים למכור ולעשותן מעות מיד שאינן ראויין לאשה זו להתקשט בהן הרי זה מוסיף שליש כמו כספים:

דינר. שהכניסה לו דינר זהב והתנה עמו שיעשה לה בו תכשיטין ה"ז כותב בכתובה דינר ואינו פוחת ולא מוסיף עליו והיינו כר"י בר חנינא:

ופריך ואינו משתכר וגובה. שכר וריוח מהקרקע והבהמה ולמה לא יוסיף חומש:

ומשני קרקע. ובהמה אין לו בהן אלא אכילת פירות אבל גוף הבהמה והקרקע אינו רשאי למכור מפני שהן שבח בית אביה וכל שאינו יכול לישא וליתן בהן כבשלו אינו מוסיף עליו:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף