קרבן העדה/כתובות/ה/ו

קרבן העדה כתובות ה ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' טוחנת. בריחים של יד שהם קטנים ואם הן ריחים גדולים מכינה כל צרכי הטחינה שנותנת דבר הנטחן לאפרכס וקולטת הקמח:

ואופה. פת:

הכניסה לו שפחה אחת. שפחה ממש או מעות או נכסים לקנות בהם שפחה אחת:

יושבת בקתדרא. על כסא המנוחה ואינה הולכת בשליחותו לכאן ולכאן:

אף המדיר את אשתו מלעשות מלאכה. כגון שאומר הנאת תשמישך אסור עלי אם תעשה מלאכה:

שיעמום. בהלה תמהון לבב מתרגמינן שעמומית לבא:

גמ' שבעה גופי מלאכות. כלומר מלאכות שהן עיקר לצרכי הבית שהן שבעה אותן מנו חכמים במתני' וה"ה כל שאר מלאכות חייבת האשה לעשותן אלא לפי שאינן עיקר לא מנו חכמים אותן:

לא אמר. תנא דמתני' אלא בנה למעט תאומים דאם ילדה תאומים אינה חייבת להניק שתיהן:

ולמה אמר בנה. ולא תנן ומניקה את בנו דאיכא למשמע מיניה נמי לאפוקי תאומים:

שלא תינק בן חברתה. בן בעלה מאשה אחרת אינה חייבת להניק:

ה"ג אין האיש כופה את אשתו שתניק בן חברתה ואין האשה כופה את בעלה שתניק בנו של חבירו. דיכול לומר דממעטת ע"י כך מזונות בנו ולא אמרינן אי לאו דהויא לה מותר לא הוה ממציא ליה:

ה"ג נדרה שלא להניק את בנה בש"א שומטין את הדד מתוך פיו. כלומר חל הנדר ולא תניקנו:

כופה אותה. להניקו דמשעבדא לי' להניק ולא חל הנדר:

אבל אם היה מכירה. שאינו רוצה לינק מאחרת:

כמה. חדשים יהא לולד דאית לך למימר שמכירה ואינו יונק מאשה אחרת:

מסתכל ביה. כמתמי' על שמועתו:

א"ל מה את מסתכל בי. משום דקשי' לך דאמר שמואל משהניק בו שלשה ימי' מכירה:

שמואל כדעתי'. שמואל לשיטתו שהוא שיער בנפשו שהוא היה חריף:

חכים אנא. מכיר אני את המיילדת שלי שבצאתו מרחם היה בו דעת להכיר:

לגזירה דגזרין לי. למוהלים שמלו אותי:

חכים אנא לנשיי'. מכיר אני לנשים שהיו עם אמי בשעה שכרעה לילד עמו שכשנולד מתה אמו:

כיונק שקץ. כאלו יונק דבר משוקץ:

פירש. לאחר כ"ד חדש:

עד איכן. כמה ישהא דליהוי פרישה:

תני. בבריית' מעת לעת והיינו כוותי' דרב:

בשאינו של סכנה. כלומר הא דאמרן בפירש מתוך בוריו אין מחזירין אותו דוקא בשאין שם סכנה שאינה מניקה אותו אבל במקום דאיכא חשש סכנה להאשה או לולדה אפי' לאחר שפירש כמה ימים לאחר כ"ד חדש מחזירין אותו:

אלא אפי' היא ראוי' להכניס. שהכניסה לו נדוניא רבה ויש כדאי למביאה נדוניא זו לקנות ממקצתה שפחות להכניס ולשמשה:

אשתו עולה עמו ולא יורדת עמו. כגון שנתעשר ויש לו ממון שראוי לקנות שפחה חייב לקנותה כדי שתפטור אשתו ממלאכות הכבדות:

אלמנה ובניה. שהיא ובנותיה ניזונות מתנאי הכתובה שאפי' כבודן ביותר אין להן אלא דבר המספיק כפי הירושה הנשארת:

הפועלין. שנשכרו למלאכה אצל בעל הבית ופסק עמהן מזונות אם העני צריך ליתן להן כמה שפסק עמהם ואם העשיר מוסיף להם מזונות:

הבת. לענין עישור נכסים אם נתקלקלו הנכסים לאחר מיתת אביהן אין ההפסד על הבת ואם נתרבו הנכסים אין לה חלק בהן א"נ אם קיבל עליו לזון בת אשתו איירי:

ופריך ותכניס שפחה אחת לכל הדברים. שתוכל לומר לבעלה הא איכא אשה אחרת דטרחת עבורה ולמה תנן במתני' אינה מבשלת וכו' משמע הא שאר מלאכות צריכה האשה לעשותן:

מפני חייה של שפחה. דמצי לומר אי טרחא קמאי דידי ודידך מי מטריח עבור השפחה כדי צרכה:

ע"י שהדברים הללו. לטחון ולבשל ושאר המלאכות השנויים במשנה מלאכות בזיון הם תנן שהשפחה צריכה לעשותן וכ"ש שאר מלאכות:

שאין דרך וכו'. פליג אר' בון וקסבר דשאר מלאכות צריכה האשה לעשותן כדי שלא תהיה יושבת בטל בתוך ביתה:

מה נפיק מן ביניהון. מה איכא בין הנך תרי טעמי:

הכי גרסינן הרי הכניסה לו עבדים אין תימר משום שחייבת לו אפילו הכניסה לו עבדים אין תימר וכו':

לא מסתברא. לך שהטעם משום שהיא חייבת לו לעשות ג' מלאכות אלו:

א"ל אף אני סובר כן. שהטעם משום שהיא משועבד' לו:

ותני כן. ותניא נמי הכי:

ומשלבקת את השפיות. פושט וקורע את השפתים ע"י שהיא צריכה לשרות החוט תמיד ברוק:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף