קרבן העדה/כתובות/ד/יד

קרבן העדה כתובות ד יד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' כך היו אנשי ירושלים כותבין. בגמרא מפרש טעמא:

גמ' חסו על כבודן. שלא תתזלזל אלמנתן:

קיסרין. המנהג כיהודה ושאר כל הארצות מנהגן כירושלים:

חד בר נש. אדם אחד כשמת אמר תנו לאשתי כתובתה מיד לאחר מותו וממילא לית לה מזונות דלאחר שגבתה כתובתה אפי' בירושלים אין לה מזונות:

אתא. הך עובדא לפני ר' מנא שהיא לא רצתה לקבל כתובה כדי שתיזון מנכסיו:

אמר ר' מנא יתקיימון דברי המת. וינתן לה כתובה מיד ופטורים היורשים ממזונותיה:

ויש אדם מבטל תנאי כתובה בפה. בתמיה וכי בכחו לבטל זכותה בדבור בעלמא:

א"ל אנת אמרת. אתה אומר כן אבל מנא לך הא שהיה תנאו כאנשי גליל:

א"ל ולא בגליל אנן קיימין. שהמקום ההוא היה מגליל א"נ אף שאר ארצות סתם מנהגן כגליל כדאמרינן בסמוך:

וסברנון מימר. וכך אמרנו שאנשי הגליל חסו על כבודן ולא חסו על ממונן וכל הנושא אדעתא דמנהגא הוא נושא לפיכך אינו יכול לבטל התנאי כתובה ל"א ר' מנא א"ל לר"ח שאין הדין כך שהרי אמרנו שטעמן של אנשי הגליל שחסו על כבודן ולא על ממונן וכיון שזה אינו חפץ ביקרה ודאי לית לה מזונות:

הדרן עלך פרק נערה שנתפתתה

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף