קרבן העדה/כתובות/ג/ד

קרבן העדה כתובות ג ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' ה"ג נערה שנתארסה ונתגרשה. דאילו ארוסה שלא נתגרשה חייב מיתה ואין שם קנס:

אין לה קנס. מפרש בגמ' מ"ט ורישא דקתני אשת אחיו ואשת אחי אביו דיש להן קנס בנתארסה ונתגרשה או נתאלמנה איירי ור"ע היא:

גמ' ה"ג מ"ט דר"י הגלילי אשר לא אורשה הא אורשה אין לה קנס ור"ע אשר לא אורסה עד שלא נתארס' נותן לאביה נתארס' נותן לעצמה. וכ"ה בבבלי בפרקין:

ה"ג ע"ד דר"ע נערה נותן לאביה וכו'. וה"פ קשיא לש"ס לר"ע אלא מעתה הא דכתיב נערה למעוטי בוגרת ובתולה למעוטי מוכת עץ נימא נמי דלא ממעט לגמרי ותדרוש נערה לאביה ובוגרת לעצמ' וכן במוכת עץ ולא משכחינן שום תנא דתני בוגרת יש לה קנס וקנסה לעצמה:

ומשני שנייא היא. שאני הכא דכתיב נערה ובתולה דמשמע ולא בוגרת ומוכת עץ:

ופריך לית כתיב אשר לא אורשה. בתמיה דהא הך קרא מפורש יותר למעט ארוסה מקראי דנערה ובתולה:

ומשני אשר לא אורשה. איצטרך ללמד גז"ש נאמר כאן באונס אשר לא אורשה ונאמר להלן במפותה אשר לא אורשה מה כאן חמשים כסף אף במפותה חמשים:

ופריך ולית לר"י חמשין. כלומר ור"י הגלילי דלא אייתר לי' אשר לא אורשה מנ"ל במפותה חמשין:

ומשני אית ליה וכו'. ר"י הגלילי יליף מפותה מאונס בגז"ש דכסף כסף נאמר באונס חמשים כסף ונאמר במפותה כסף ישקול:

בא עליה עד שלא נתארסה ונתארסה ונתגרשה. אית לה קנס לר"י הגלילי יש לה קנס או לא:

ופשיט לית מלתא וכו'. וכי לא שמעינן מדברי ר' אחא דמייתי בסמוך דיש לה קנס:

והתני וכו'. דהוא קשיא והתני וכו':

לרבות את היתומה לקנס דר"י הגלילי. ובמתני' תנן דסובר ר"י דנערה שנתארסה ונתגרשה אין לה קנס דכתיב אשר לא אורשה הא אורשה אין לה קנס א"כ הא דכתיב ונתן לאבי הנערה נמי דוקא הא אין לה אב כגון יתומה אין לה קנס:

כבר נראה. הקנס ליתן לאביה כשהיה חי הלכך אף כשמת לא מיפטר המאנס ומשלם הקנס לעצמה:

הוא בא עליה וכו'. כלומר השתא תפשוט לן בעיין דל"ש בא עליה עד שלא מת ומת ול"ש בא עליה עד שלא נתארסה ונתארסה ונתגרשה יש לה קנס אף לר"י הגלילי שהרי נראה ליתן לאביה:

ה"ג והוא בא עליה עד שלא נתארסה ונתארסה ונתגרשה:

בא עליה עד שלא נישאת ונישאת. מהו מי הוה קנסה לאביה או לעצמה:

ופשיט ממה. דאת אומר התם בארוסה אע"ג דתחתו בעלה היא אפ"ה קנסה לאביה:

וכא. והכי נמי לענין נישואין קנסה לאביה כיון דבשעת ביאה היה של אב לעולם הוא של אב דכתיב ונתן האיש השוכב עמה וכו' משעת שכיבה הוא של אב:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף