קרבן העדה/גיטין/ט/ח

קרבן העדה גיטין ט ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' בדף השני. שאצלו ברוחב המגילה:

מן הצד. בגליון הגט הימיני או השמאלי:

או מאחריו בגט פשוט. שתקנו עדיו להיות בתוכו:

הקיף. חיבר זה אצל זה:

שניהן פסולים. שאין החתימה נקראת לא עם זה ולא עם זה:

את שהעדים נקרין עמו. שגג חתימת העדים כלפיו כדרך החותמין כשר:

את שהעדי' ניקרין בסופו. שגג החתימה כלפי סופו ולא שרגלי החתימה כלפי ראשו כשר:

כתב הסופר ועד חתם הסופר ועד. דה"ל שני עדים:

חניכתו. שם לווי של המשפחה:

גמ' כגון קיים שריר וברור. אפי' לא כתב בצד השני אלא סופו של הגט קיים שריר ובריר והעדים מלמטה כשר:

ה"ג גט מקושר כפשוט כשר ובלבד מאחריו. וה"פ כתב בגט מקושר עדיו מתוכו כשר ובלבד שחתמו העדים גם מאחריו:

הדיינין חותמין. על הקיום אע"פ שאינן יודעין לקרות השטר:

יבא עלי. אמר רב יבא עלי כך וכך אם חתמתו מימי קיום על שטר שלא ידעתי לקרות השטר:

לא בא לפני שטר כתוב בלשון יווני ועדיו עברית וקיימו. בתמיה וידע ר' חגיי שלא היה רב בקי לקרות לשון יווני:

ופריך מתני'. קשיא לרב:

גט שכתבו עברית ועדיו יוונית. וקס"ד לפי שאין יודעין לקרות עברית חתמו יוונית ואפ"ה כשר ש"מ עדים שאין יודעין לקרות חותמין:

ומשני פתר לה. תפרש למתני' בשהעדים יודעין לקרות עברית ואינן יודעין לחתום לכך כשר:

ואם היו יודעין שניהן. כלומר א"נ איכא לאוקמי מתני' שידעו לחתום גם עברית אלא כיון שיודעין לקרות ולכתוב שניהן יכולין לחתום באיזה כתב שירצו וגי' הרשב"א או שהיו יודעים את שניהן וחתמי באיזו מהן שירצו:

ד"ה היא. הא דתנן כתב סופר ועד כשר אתיא כד"ה:

ה"ג דר' יוסי היא. מתני' חתם סופר ועד שנינו דה"ל שני עדים ולא חיישינן שמא אמר לשנים חתומו ומחמת כסופא דסופר אמרו לו לחתום דמתני' אתיא כר' יוסי דאמר מילי לא מימסרי לשליח ואם יאמרו שעשאן שליח לאמר לסופר לחתום לאו כלום הוא ואסור לו לסופר לחתום:

לא בעית. לא תחרד מדברי ר' יוחנן אלו דאמר דר"י היא משמע דס"ל להלכה חתם סופר שנינו אלא לשיטתו של ר"א השיבו דאמרת ד"ה היא ואפי' ת"ק דמתני' דפרקין דלעיל דתנן יש בו זמן ואין עליו אלא עד אחד כשר בדיעבד הכא מכשיר לכתחלה וע"כ לומר חתם סופר שנינו א"כ צריך אתה למוקמי מתני' כר' יוסי דאמר מילי לא מימסרן לשליח דלרבנן איכא למיחש שמא יאמרו לסופר לחתום משום כסופא:

לאורכו. הא דתנן וכתבו בדף השני והעדים מלמטה כשר היינו שחתמו לאורכו של שטר ולא חיישינן שמא תרי גיטי הוו שלמים והשמאלי נכתב בגבהה של מגילה יותר מן הימיני עד דאיתרמי שורה אחרונה דידיה נגד התחלתו של הראשון:

ה"ג דו אמר בשם ר"ז מכיון שאינו מצוי לזווג אפי' זיווג כמי שלא זיווג וכ"ה לעיל פ"ג. שמעי' מינה דלא חיישינן שמא איתרמי ליה לזווג ויש לקיים הגירסא שלפנינו דה"ק כיון שאינו מצוו לזווג אמרי' מסתמא לא זיווג דכולי האי לא חיישינן:

כיני מתני'. כן היא הגירסא הנכונה במתני' איש פלוני כשר אע"פ שלא כתב עד:

ה"ג כתב חניכתו וחניכתה כשר:

ה"ג אפי' כתב אני כשר. וה"פ אפי' לא חתם שמו כלל אלא כתב תחלת החתימה אני ותו לא כשר:

כתב אלף. והוא האות הראשון של שמו סימן לחתימתו:

חרותא. ענף של דקל היה מצייר סימן לחתימתו:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף