קרבן העדה/גיטין/ט/ז

קרבן העדה גיטין ט ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' שני גיטין שכתבן. בשני דפין זה בצד זה:

ושני עדים עברים. חתומים מתחת גט ראשון לתחת השני שם העד תחת הראשון ושם אביו תחת השני וכן עד שני תחתיו וחזרו וחתמו תחתיהם שני ישראלים הדרים בארץ יון וחתמו בכתב יווני ודרך כתב יווני שהולך מן השמאל אל הימין נמצא שם העד תחת השני ושם אביו תחת הראשון:

את שהעדים הראשונים נקראו עמו כשר. אם העברים חתומים למעלה שדרך כתב העברי שהולך מן הימין אל השמאל ונמצא שם העד תחת גט הימיני ושם אביו תחת גט השמאלי הימיני כשר ואם עדים היוונים חתומים למעלה השמאלי כשר ששמות העדים תחת השמאלי הם:

עד א' עברי ועד א' יווני וכו' שניהם פסולים. ואיירי בשחתימת העד השני כחתימת שאול בן ברוך דה"ל שיטה אחת ושני אוירין הלכך פסול דה"ל כאלו הרחיק כתב העד השלישי מן הראשון כשיעור שני שיטין ואויר אחד דפסול והכי מפרש בגמ' פסול. אפי' יש עדים שלא נוסף בו דבר זיוף מ"מ האי שטרא חספא בעלמא הוא שלא נעשה כתיקון חכמים וכמלוה על פה דמיא:

גמ' פחות מכאן. שיטה ומחצה כשר:

חלק מקום שני שיטין. כתב בשני שיטין שבין השטר לחתימת העדים דבר שאינו חתימת העדים ממש:

אפי' כל שהוא. כלומר דבר שהוא מעין חתימת העדים אלא שאינו ממש חתימת העדים אפ"ה פסול:

מתני' אמרה כן. מתני' נמי דייקא:

ה"ג עד אחד עברי עד אחד יווני עד אחד עברי עד אחד יווני באין וכו' ועברי גבי יווני לאו כענין אחר הוא וכ"ה פ' ג"פ דהא מענין עדות הוא אלא ודאי דוקא אם מילאוהו בעדים בקרובים או פסולים הוא דכשר אבל מילאוהו בדבר שאינו עדות ממש אע"ג דדמיא ליה דהא בעדים מילאו מקום החלק מכל מקום כיון שאין חתום עליו אלא שם אביו דלאו עדות הוא פסול:

התחיל לבסוף שתים וכו'. כגון שהתחיל לחתום בסוף שורה שניה וגמר חתימתו בשורה שלישית והעד השני חתם עצמו בשורה רביעית כשר כיון שלא נשאר ריוח שתי שורת שלימות בין שטר לחתימת העדים:

כדי שיהו נקרין עמו. שאין הפסק ביניהם לשטר כדי שיכתוב שיטה ביניהם וניכר לכל שהן חתומים על השטר:

מלא שיטה. אפי' יש הפסק ביניהם לכתוב שם שיטה אחת כשר דאין למדין משיטה אחרונה אבל יותר משיטה אחת פסול אפי' שיטה ומחצה:

הכי גרסינן מלא חתימת שני העדים. בעינן דוקא שני שיטות שלמות:

מלא חתימת ידי עדים. בכתב העדים שהיא גסה משערינן דכל המזייף לא אזיל לגבי ספרא שלא ישמע לו שלא מרע נפשיה ושאר בני אדם אינן יודעין לכוין הכתב בכתיבה דקה:

כדי לך ולך. זה ע"ג זה מלבד עובי כתיבה שני שיטין בעינן נמי אויר ביניהם שאם יהיו שני לך בשני שיטין אחת בעליונה ואחת בתחתונה לא יגע משך הלמ"ד שבתחתונה בך' של לך העליונה דזימנין מזהנדזין בהדי הדדי נמצא דבעינן ב' שיטין וארבע אוירין:

חתימת יוסי בן ינאי. אם חתימת העדים היא יוסי בן ינאי שאין שם אויר כלל מי בעינן גם בשטר הזה שיהא ההרחק שני שיטות וד' אוירין כחתימת שאול בן ברוך או דלמא כל שהרחיקו שני שיטין אפילו בלא אוירין פסול:

לכן צריכה. לא נצרכא לאשמועינן דבעינן ב' שיטין וד' אוירין אלא בחתימת יוסי בן ינאי דבעינן כחתימת שאול בן ברוך:

או תלות. שתלה תיבה ביני שיטה:

מגופו. של שטר כגון מקום הזמן והלוה והמלוה וסך המעות פסול:

שלא מגופו. בטופס השטר כשר:

ואם החזירו מלמטה. שכתב קודם חתימת העדים מחק או תלות פלוני נמצא בשיטה פלונית ואח"כ חתמו העדים כשר דתו ליכא למיחש למידי:

צריך להחזיר שתי שיטין ממקום הכתב. צריך שיהיה בין החזרת המחק והתלות לחתימת העדים שני שיטין כלומר צריך שלא יהיה ההחזרה בשיטה האחרונה או בשיטה שלפניה אם אינה רחוקה מחתימת העדים שיעור שני שיטין וד' אוירין דחיישינן שמא הרחיקו העדים מן השטר מקום שני שיט ן בלא ד' אוירין ומחק למעלה מה שרצה וקיים מלמטה במקום הריוח שבין השטר והעדים בשיטה הראשונה והחזיר מענינו של שטר בשיטה האחרונה ושני השיטין כגון יוסי בן ינאי שאין שם אלא ב' אוירין אבל אם הקיום לפני שני שיטות האחרונות וד' אוירין תו ליכא למיחש למידי דאין העדים מרחיקין כל כך ומסתמא כבר נתקיים קודם החתימה:

צריך להזכיר ענינו של גט עמו. באותן שתי שיטין שיש בין הקיום להחתימה צריך שיזכיר ענינו של גט דאם מפליג הדבר לענין אחר יש לומר שלא על הגט חתמו אלא על הדבר ההוא הכתוב בשני שיטין האחרונים:

ה"ג לא הזכיר ענינו של גט עמו פסול:

ופריך מחלפא שיטתיה דר' בא. קשיא דר' בא אדר' בא:

תמן. לעיל פ"ח:

עדים הפסולים. החתומין תחלה בשטר ואח"כ חתומים עדים כשרים השטר כשר ומקיימין השטר מהעדים הכשרים שבו ולא אמרי' עדות הפסולים.כמאן דליתא והוה כאלו הרחיקו עדים כשרים חתימתם שני שיטין ממקום הכתב אלא אמרי' שלא באו חתימת הפסולים אלא להכשירו של שטר שלא יהיה פנוי שני שיטין קודם חתימת הכשרים אף על פי שאין כאן בחתימת הפסולים ענינו של שטר אפ"ה כשר:

והכא הוא אמר הכין. שאם לא הזכיר ענינו של גט באותן שני שיטין פסול:

ומשני תמן. התם אמר רבי בא בשם ר"י דכשר והכא אמר בשם רב וליכא למיפרך גברא אגברא אהדדי ואיהו כחד מינייהו סבר:

קרא ערער על. שטר ואומר חתימת העדים וקיום הדיינים מזוייף:

שכן. לכן אם רצה לקיים חתימת העדים או הדיינים סגי משא"כ אם ערער על אחד מהדיינים לפסלו בגזלנותא צריך לקיים חתימת העדים דוקא וה"ה נמי שאין עד ודיין מצטרפין:

אני אומר. וקאמר ר' בא ואני אומר אפי' עד ודיין מצטרפין:

יהב רשותא. לסופר לכתוב ולעדים לחתום שטר מלוה ולא כתבו ביום ההלואה אלא לאחר זמן:

צריכין העדים וכו'. צריך שיכתוב בשטר המלוה הזאת נעשית באחד בניסן ואיחרנוהו וכתבנוהו דחיישינן שמא לוה בניסן וקנה קרקע באייר ואיחרוהו וכתבו הזמן מסיון ואח"כ מכר הקרקע נמצא זה טורף קרקע זו בשטרו זה אבל עכשיו שכותבין הזמן מניסן אינו טורף הקרקע שקנה באייר ואיירי בדלא כתב ליה דאיקני:

אשרת הדיינין. קיום הדיינין אפי' רחוק הרבה מחתימת העדים יותר משני שיטין כשר:

ויאות. בתמיה אם רצה לקיים חתימת העדים או הדיינים השטר כשר כדא"ר בא בסמוך א"כ ניחוש שמא יחתוך כל השטר שלמעלה ויכתוב שטר עם עדים בהחלק ויקיימנו בכתב הדיינים:

אישרנוהו במעמד פלוני ופלוני. צריך לכתוב מי הם עידי הקיום:

ה"ג כדי שיהו מצויין להזים. שידע הלוה את מי יזים שהוא קרוב או פסול:

מעתה. ופריך לפ"ז יהא צריך לכתוב נמי באיזה יום ובאיזה שעה ובאיזה מקום נעשה הקיום כדי להכחיש השטר:

גזר דין. פסק דין כלומר קיום יצא מלפני רב ולא היה כתוב בו מי הם עידי הקיום ולא הזמן ולא שם המקום:

מכירין את הנדונין. דחיישינן שמא עשו קנוניא והחליפו שמותיהם ויוציאו פסק דין על אדם אחר:

מעשה היה וזייפו. בכגון זה והוציאו פסק על אדם אחר:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף