שו"ת צמח צדק (קרוכמל)/סט
|
< הקודם · הבא > |
- שאלה ס"ט
זית רענן, ארז לבנון, חדוד ושנון, מחותני ותלמידי הותיק כמהר"ר נתן פייטל יצ"ו, אמרות טהורות בהירות ומאירות האירו אל עבר פני מפתח פיך פתחת בחכמה והקשית לשאול בשם רבך המופלא חתני הרב הגדול מוהר"ר גרשון שי' על הרשב"א הביאו הטור י"ד סימן ק"ב שכתב ביצה ספק טריפה לא הוי דבר שיש לו מתירין משום דלא הוי אלא ספק היתר וכו' מאי דוחקיה לתלות ההיתר בטעם זה כיון דענין דבר שיש לו מתירין לא שייך כאן דהרי עיקר איסור ביצה זו אינו אלא מפני שהיא ספק טריפה ואם תחיה התרנגולת י"ב חדש או תטעון בצים הרי מעיקרא לא היתה טריפה והיא מותרת למפרע אם כן למה לא תתבטל בתערובת קודם שנודע היתרה דממה נפשך אם תמות תוך י"ב חדש והיא טריפה הרי נתבטל האיסור, ואם תחיה י"ב חדש הרי הביצה מותרת אפילו בלא תערובת ולא דמי לביצה שנולדה ביום טוב דאינה מתבטלת משום דמיקרי דבר שיש לו מתירין דהוא אסורה משום נולד ולאיסור נולד אם יאכלנה היום לא ימצא היתר אחר כך ולערב תהיה מותרת אם כן למה יאכלנה היום על ידי תערובת דיש בו קצת איסור כיון דיכול לאוכלה למחר בהיתר גמור, אבל ביצת ספק טריפה ממה נפשך היא מותרת זהו תורף קושיות הרב שי' ואתה המשכיל כדי ליישב קושיא זאת ביארת דברי הרשב"א דמיירי בביצת ספק טריפה שנולדה ביום טוב שאם תטעון אחר כך או תשהה י"ב חדש ותהיה מותרת למפרע משום טריפה הרי היא אסורה למפרע ביום טוב משום נולד וסלקא דעתך אמינא דמיקרי דבר שי"מ ולא תתבטל קמשמע לן דלא הוי דבר שי"למ כיון דלא הוי אלא ספק היתר ע"כ:
מהשמטות: [הנה לעניות דעתי אין מקום לקושיא זו דדברי הרשב"א נכונים וברורים בטעמם המה ומלשון הטור דמייתי הרשב"א נמי מוכח וז"ל הרשב"א בתורת הבית הארוך דף ק"ג ומסתברא שלא אמרו דבר שיש לו מתירין אלא בדבר שהמתיר עתיד לבא או שהוא בידו להתירה על כל פנים וכו' אבל כל דבר שאין המתיר בא בודאי וגם אינו בידו כגון ביצה וגבינה של ספק טריפה שאינן ודאי שתלד התרנגולת והבהמה ולא שתשהינה י"ב חודש וכן אין בידו להתירן אין זה קרוי בשום מקום דבר שיש לו מתירין ולפיכך נראה לי שהן וכו' ובטילין כביצה של ודאי טריפה וכו' עכ"ל ליישב דבריו דפתח בחדא המתיר עתיד לבא או בידו להתירו על כל פנים ומסיים בתרתי וגם אין בידו להתירו גם הלשון ולא שתשהנה י"ב חודש אינו מובן ולא כתב שאינו ודאי שתלד ותהיה י"ב חודש אלא כוונתו של הרשב"א דאף שאינו בודאי שיבא על כל פנים הרי הוא בידו להתירו דהיינו שיקיים אותה י"ב חודש ואם תחיה י"ב חודש יהא לה היתר והוי דבר שיש לו מתירין ולכך כתב ולא שתשהנה שנים עשר חודש דלשטתו אזיל שפסק בתשובה דאסור להשהות ודאי טריפה ואפילו אם ראינו שחיה י"ב חודש אמרינן שנחלפה ומכל שכן ספק טריפה דיש לחוש שיקילו באריכות הזמן והכי כתב נמי הפרישה לתרץ קושיות הב"ח בסימן נ"ז בטור י"ד לכך מייתי הטור בשם רשב"א בלשון אחר וכתב הלכך ספק ביצת טריפה אעפ"י שאפשר שתטעון התרנגול' או תחיה י"ב חודש מותרת כולם פירוש יותרו כולם אבל כיון שספק הוא וכו' פירוש לפי שלעולם בספק הוא דאסור להשהותן ממילא לא הוי דבר שיש לו מתירין בזה מיושב נמי קושיות הב"י דפתח בחדא וכו' דהא בהא תליא אם אינו בידו להתירו דהיינו שאסור לקיימו ממילא הוי עולמות בספק הוי נמי אינו בודאי שיבא המתיר וליתא לקושיית השואל כלל שיהא מותר מכח ממה נפשך דהממה נפשך מצד אחד הוא דלעולם הוא בספק שאסור להשהותו ודו"ק:]
והנה דע נא אם הפירוש זה ברשב"א כדי ליישב קושיא זו חריף הוא ומתקבל על הדעת אבל אינו אמת הוא דבתורת הבית בית ד' שער א' דף ק"ג מבואר דמיירי בסתם ביצת ספק טריפה שנתערבה ולא בנולדה ביום טוב שכתב וז"ל ויש לנו לחקור ולדעת ביצה של ספק טריפה שנתערבה באחרות ועדיין התרנגולת קיימת מהו וכו' וכן הדין לגבינה שגבנו אותה מחלב ספק טריפה שנתערבה באחרות ועדיין הבהמה קיימת ואולי תלד או תשהה שנים עשר חדש וכן כל כיוצא בזה ומסתברא שלא אמרו דבר שיל"מ אלא בדבר שהמתיר עתיד לבא בודאי וכו' עכ"ל הרי כתב דין זה גם על הגבינה ובגבינה לא מצית אמרת דמיירי שנעשית מחלב שנחלבה ביום טוב שהרי אסור לעשות גבינה ביום טוב כדאיתא פרק רבי אליעזר דמילה דף קל"ד ופשוט הוא דלא נקיט לדוגמא מילתא דלא אפשר אלא בנעשית באיסור אלא ודאי דמיירי בסתם גבינה שגבנו מחלב ספק טריפה ולא שנחלבה בי"ט והוא הדין נמי ביצת ספק טריפה מיירי בכי האי גונא ולא בביצת ספק טריפה שנולדה בי"ט הרי בזה לא נתיישבה הקושיא דלעיל ברם מעיקרא האי קושיא ליתא דלא כן הוא כאשר עלה על דעתכם לומר דאם תחיה התרנגולת י"ב חדש או תטעון בצים תהיה מותרת לגמרי למפרע והאוכל ביצתה מתחלה קודם שנודע היתרה לא עביד איסורא כלל למפרע ועל ידי כן הוקשה לכם הרי ממה נפשך מותרת על ידי תערובת לאו הכי הוא אלא האמת הוא אפי' אם תמצא התרנגולת אחרי כן שלא היתה טריפה כגון שתשהה י"ב חדש מכל מקום האי דאכיל ביצתה בעוד שהיתה בספק איסור קודם שנודע היתרא עביד איסורא ולא פקע האי איסור מיניה אפילו כשתמצא אחרי כן שלא היתה טריפה מעיקרא דאיהו מיהו איסורא עביד ואלו עביד בכי האי גונא היכא דקבע איסורא כגון שהיו שתי חתיכות אחת של חלב ואחת של שומן ואכל אחת ואינו יודע איזה אכל חייב באשם תלוי ולא אמרינן דילמא של שומן אכל ומייתי חולין לעזרה דזה עצמו הוא האיסור שאכל ספק איסור ועל זה חייבו התורה בקרבן ואפילו אם יודע לו אחר כך שאכל השומן לא אמרינן למפרע שהביא חולין לעזרה דכיון שהוא עבוד איסורא ואכל ספק איסור ולא ידע חייב להביא קרבן ובכי האי גונא באכל ביצה שהיא ספק כשירה וספק טריפה אף על גב דלא מחייב אשם תלוי כיון דלא קבע איסורא מכל מקום איסור הוי לגביה שהרי אנן אסרינן ליה לאכול מספק כיון דהוא ספיקא דאורייתא הרי עביד איסורא והא דפטור מאשם תלוי היינו משום דאין איסור קבוע כדאיתא בכריתות דף ואם כן אף על גב דנמצא אחר כך התרנגולת כשירה מעיקרא מכל מקום לא פקע איסור זה מיניה דאכל ספק איסור קודם שנודע לו ההיתר וזה פשוט ואין צריך ראיה:
ומ"מ להוציאך חלק אי אפשר איתא בקידושין דף פ"א ורש"י הביאו בפרשת מטות אשה הפרם וה' יסלח לה מדבר באשה שנדרה בנזיר ושמע בעלה והפר לה והיא לא ידעה שהפר לה בעל והיתה שותת יין וכו' צריכה כפרה וסליחה וכהאי גונא נמצא טובא הרי אף על גב דבאמת לא עבדה איסורא מכל מקום כיון שהיא לא היתה יודעת צריכה היתה כפרה הוא הדין נמי וכאן:
וכיון דהכי הוא דאף על גב כשתמצא התרנגולת אחר כך כשירה מעיקרא לא פקע האי איסור מיניה שאכל ספק איסור תו לא קשיא מידי על הרשב"א דשפיר כתב סלקא דעתך אמינא דמיקרי דבר שיש לו מתירין ולא תתבטל בתערובת כיון שאפשר שתטעון בצים או תשהה י"ב חדש ותהיה מותרת לגמרי אם כן למה יאכלנה היום שהיא בספק איסור והאי איסור דקא עביד השתא לא יהא נפקע ממנו אפילו כשתמצא התרנגולת אחר כך כשירה מעיקרא ימתין עד אח"כ שתהיה מותרת לגמרי והרי דומה זה ממש לדין ביצה שנולדה בי"ט קמל"ן דלא הוי דבר שי"למ משום דלא הוי אלא ספק היתר:
ובעיקר הדין ביצת טריפה או ספק טריפה שנולדה בי"ט ונתערבה אי בטלה או לא אי מיקרי דבר שיל"מ כיון דלאחר י"ט תהיה מותרת מאיסור נולד או לא מיקרי דשיל"מ כיון דאפילו לאחר י"ט תהיה אסור' מחמת שהיא טריפה ולא תהיה מותרת לגמרי נראה דמיקרי דבר שיל"מ ואינה בטילה והיינו משום דהשתא ביום טוב חייל עלה תרי איסורא איסור טריפה ואיסור נולד אע"ג דאין איסור חל על איסור מכל מקום באיסור כולל קיימא לן דחל איסור על איסור וכאן חל איסור נולד על איסור טריפה בכולל דמתחלה כשביצה היא במעי תרנגולת היא אסורה מחמת טריפה וכשנולדה ביום טוב מגו דחל איסור נולד על בצים שנולדו בי"ט מן הכשרות חל נמי על ביצה שנולדה מן הטריפה, ולכך מסתברא למימר דלענין נולד מיקרי דבר שיש לו מתירין שהרי לאחר י"ט תהיה מותרת מאיסור נולד ולא תהיה אסורה רק משום טריפה אם כן למה יאכלנה בי"ט על ידי תערובת שעדיין חל עלה גם איסור נולד דכל מה דאפשר למיעבד בהיתר עבדינן דטעם של דבר שיש לו מתירין שאינה בטל הוא מטעם זה כדפירש רש"י ריש ביצה דף ג' ע"ב והאי טעמא איכא נמי הכא:
ומה שרצית לדקדק מלשון רש"י שכתב וז"ל דבר שיל"מ היינו דבר שיש לו אחר י"ט היתר גמור וכו' עכ"ל ומשמעלך מזה שביצת טריפה שאין לה היתר גמור אחר יום טוב שהרי תשאר באיסור מחמת טריפה לא מיקרי דבר שיל"מ, הא לאו מילתא הוא דהא דכתב רש"י לשון זה שיש לו אחר יום טוב היתר גמור לאו למעוטי ביצת טריפה שנולדה בי"ט קאתי שהרי לאיסור נולד יש לה היתר גמור לאחר י"ט אלא לפי שביצה שנולדה בי"ט ונתערבה מותרת מדין תורה כדכתיב אחרי רבים להטות ואם כן למה לא תהיה בטילה מטעם שיש לה מתירין אחר י"ט והלא גם בי"ט היא מותרת לכך כתב שלאחר י"ט יש לה היתר גמור אפי' בלא תערובת אבל בי"ט לא מיקרי היתר גמור שהרי אינה מותרת אלא על ידי תערובת והוא הדין ביצת טריפה או ספק טריפה ונולדה בי"ט מיקרי נמי דבר שיל"מ כיון דלאחר י"ט תהיה מותרת לגמרי היתר גמור מאיסור נולד למה יאכל אותה בי"ט שעדיין חל עלה גם איסור נולד והא דקשיא לך אם איתא דביצה ספק טריפה שנולדה בי"ט מיקרי דבר שיל"מ ואינה בטילה אם כן מאי פריך ריש ביצה דף ג' אהא דמוקי בספק טריפה הא דבר שאין לו מתירין הוא ותבטל ברוב וכו' דילמא מיירי בביצת ספק טריפה שנולדה בי"ט והוי דבר שיל"מ וכו' הא לאו קושיא היא לא על המקשן ולא על התרצן, על המקשן לא קשה משום דלא ס"ד למימר כך שהרי גם בתחלה לא ס"ד למימר דמיירי בספק טריפה אלא בספק י"ט הוא הדין נמי השתא לא ס"ד למימר דמיירי בביצת ספק טריפה שנולדה בי"ט ועל התרצן נמי לא קשה משום דניחא ליה לאוקמא בגונא דס"ד דמקשה ואפילו הכי לא קשה מידי ומוקי כתנא דליטרא קציעות וכו' ולא ניחא ליה לאוקמיה בגונא אחרינא מאי דלא ס"ד דמקשה, ותו לא מידי וכהאי גונא כתבו התוספות ריש פרק קמא דסנהדרין דף ב' בד"ה דברי הכל וכו' וז"ל ויש לומר וכו' וכי קאמר לעולם קסבר עירוב פרשיות כתיב כאן ובדין הוא דבעי מומחין וכו' הוי מצי למימר דאפילו אין עירוב פרשיות כתיב כאן ובדין הוא דליבעי ג' מומחין ממשפט אחד אלא שאינו רוצה לחזור מדברי המקשה דקאמר אי אין עירוב פרשיות כתיב כאן לא שמעינן ג' ומומחין ממשפט אחד עד כאן לשונו:
ואתה המשכיל תעיין ותדקדק הדק הטיב בזה ואם יהיה לך להשיב על זה אל תכניס דבריך ויהיו לי לרצון וה' צבאות יראינו מתורתו נפלאות, ויעשה עמנו לטובה אות:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |