צל"ח/ברכות/ס/ב
אומר שמע ישראל עד והיה אם שמוע. ויש לדקדק וכי שמע והיה סמוכים בתורה שיאמר משמע ועד והיה והלא כמה פרשיות ביניהם ומה חסר אם היה אומר שיאמר פ' שמע ובאמת הרא"ש בשם ר"ח כתב שהגירסא אומר שמע והיה אם שמוע שיאמר תרווייהו אבל גירסא שלנו היא משמע עד והיה דכוונתו שיאמר גם ברוך שם כבוד מלכותו לכן מרמז על שמע שאנו אומרים בק"ש שחרית וערבית יחד עם והיה אם שמוע היה אומר שיאמר פ' שמע היינו אומרים דהיינו בכתיבת הפרשה בתורה שלא נאמר בשכמל"ו:
שם שתשכיבני לשלום ותן חלקי בתורתך. בסידורים שלנו לא נזכר ותן חלקנו וכו' גם ברא"ש וברמב"ם לא נזכר דבר זה. ואמנם הגירסא כאן היא ברי"ף והטור בסימן רל"ט כתב שרב עמרם הוסיף בה וכו', ותמהני שלא כתב שהיא גרסת הרי"ף. ואמנם לתת טעם על בקשה זו בשעת הליכה לשינה נראה משום דכתיב והגית בו יומם ולילה והחיוב על האדם לעסוק בתורה ובמצות תמיד בכל עת ובשעת שינה האדם בטל מתורה ומצות אלא שהוא דבר הכרחי להאדם מצד שהוא אדם ולכן שלא יוחשב כאלו הוא פורק מרצונו עול התורה מעליו ולכן מתפלל אז באותה שעה ותן חלקנו בתורתך וכו':
שם אתה יצרת בי אתה נפחתה בי. נלע"ד דגרסינן אתה יצרת ולא גרסינן בי דהנשמה כבר נוצרה בשעת בריאת העולם ואין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף דהיינו חדר למעלה ושמו גוף ושם הם כל הנשמות ועוד שאם אומר יצרת בי א"כ בו בגופו נוצרה איך שייך אח"כ אתה נפחת בי ומה הי' צורך להפיחה בו אם כבר היא בו וכן ברי"ף וברא"ש לא נזכר רק אתה יצרת ולא נזכר בי עד אתה נפחת ואמנם ברי"ף וברא"ש הגירסא אתה בראת ואתה יצרת וכן הוא ברמב"ם אלא שברי"ף שהקדים יצרת וברמב"ם וברא"ש הקדימו בראת ועכ"פ הדברים כפולים ועיין מהרש"א בח"א שיש שלש בחינות נר"נ ולענ"ד נראה כי כמו שפירש הרמב"ן בפירושו על התורה בפ' בראשית מלת תהו ובהו דבהו היינו לבישת הצורה עיין בדבריו וגם כתב שאין בלשונינו הקודש מלה שיהי' פירושה החידוש הגמור יש מאין המוחלט אלא מלת בריאה ונראה שהנשמות נבראו תכף בבריאת העולם יש מאין אבל אינם לובשים צורה להיות מוכן לכנס בגוף כי מסתמא הנשמה בעת הכנסה בגוף יש בו ג"כ צורת אברים רוחניים כמו שיש בגוף גשמיים וזה בקרא יצירה ציור הדברים וזה אינו נעשה אלא קודם שנכנסת בגוף ולכן אומר אתה בראת היינו תחלת בריאת הנשמה שהיא בלי לבישת צורה רק מוכן לקבל צורה כמו ההיולי שהזכיר הרמב"ן בשם חכמי יון ואח"כ יצרת לצייר בה ציור שתוכל להתלבש בגוף ובזה נלע"ד יותר נכון גרסת הרמב"ם והרא"ש שהקדימו בראת ליצרת מגרסת הרי"ף שהקדים יצרת:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |