פני משה/שבת/כ/א

פני משה שבת כ א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' רבי אליעזר אומר תולין את המשמרת ביו"ט. משמרת שמסננין בה שמרי יין ומותח פיה לכל צד בהיקיפה ונעשה כאהל על החלל הכלי ואע"ג דזה כעושה אוהל בי"ט ואפ"ה שרי ר"א משום דס"ל מכשירי אוכל נפש מותרין לעשותן ביו"ט ואפי' אותן שאפשר לעשותן בעי"ט מותר:

ונותנין. שמרים לסננן בשבת אם הוא כבר תלויה מאתמול אבל לכתחלה לא יתלה אותה בשבת:

וחכמים אומרים אין תולין את המשמרת ביו"ט. משום דמיחזי כעובדא דחול ואין נותנין לתלויה בשבת שמא יבא לשמר בידים והוי ליה כבורר אבל נותנין לתלויה בי"ט והלכה כחכמים:

גמ' תני. בברייתא לא נחלקו ר"א וחכמים גבי פקק החלון בסוף פ' כל הכלים:

שנוטעין אהלין בתחלה ביו"ט. כלומר דכ"ע ל"פ אם מותר הוא אלא דודאי אסור לעשות אפילו אהל עראי בתחלה ביו"ט ואצ"ל בשבת:

ועל מה נחלקו על מוסיפין שר"א אומר מוסיפין. על אהל עראי בי"ט אבל בשבת אין מוסיפין והלכך אמר ר"א גבי פקק החלון דדוקא בזמן שקשור ותלוי פוקקין בו בשבת ואם לאו אין פוקקין בו דהוי כמוסיף על אהל עראי:

וחכמים אומרים מוסיפין בשבת ואין צריך לומר ביו"ט כצ"ל. ולפיכך קאמרי התם לעיל בין כך ובין כך פוקקין בו:

וכא לא בתוספת אנן קיימין. בתמיה וכי הכא בתלויה כבר מאתמול שמה שנותנין לתוכה אינו אלא כהוספה. ואמאי אסרו חכמים ליתן לתלויה בשבת:

תיפתר להמתני' דבמשמרת חדשה מיירי שעדיין לא נתן לתוכה מעולם. ואם נותן לתוכה בשבת הוי כמו שמכשירה לכלי שמתוך כך מתקנה לסנן בה מה שלא היתר מתוקנת כל כך כשהיא חדשה:

כל שכן מחלפה שיטתיה דר"א. אי הכי קשיא טפי דר"א דמתני' אדר"א דפקק החלון דמה אם תמן כלומר במתני' שמכשרה לכלי את אומר מותר ליתן לתלויה בשבת כאן בפקק החלון שאינו מכשירה לכלי שכבר מתוקן הוא לפקק בו לכ"ש שיהא מותר. ואמאי קאמר ר"א שאם אינו קשור ותלוי אין פוקקין בו ולא משני מידי:

א"ר חיננא אתיא דר"א כר' יהודה. ארישא דמתניתין קאי הא דמתיר ר"א בי"ט לתלות לכתחלה אע"ג דאמרינן דלעשות לכתחלה אהל עראי בי"ט דכ"ע אסור משום דטעמא אחרינא הוא גבי משמרת דס"ל כר' יהודה בפ"ק דמגילה שאף במכשירי אוכל נפש התירו לעשות בי"ט:

כדברי המכשיר ובלבד מלמעלן. כלומר אפילו לדברי המכשיר להוסיף על אהל עראי דווקא שהיו תלויין היריעות מלמעלן ומוסיף לפורסן למטה כהדא עובדא דלקמיה:

הוה ריבעה בבי מדרשא. היה מקום שרובצין ורובעין על מטותיהם בביה"מ והיו הקלעים של המטה פרושין מאתמול בד' אמות מלמעלה ולמחר השכימו בני הישיבה וראו שהיו פרוסין כולו עד למטה והיו סבורין לומר שמדעת ר' יהודה בן פזי עשו כך שהוא התיר להן לפורסן עד למטה אף על פי שלא היו פרוסין מאתמול מלמעלה כ"א בד' אמות ובדקו וחקרו אחר זה ונתוודע להם שלא מדעת ר' יהודה בן פזי נעשה אלא דס"ל עד שיפרוס רובן מאתמול ואז מותר לשלשלן עד למטה:

חייב משום בונה. דס"ל דכבנין ממש הוא מה שפורס את היריעות לאהל ור' זעירא פליג דלאו כבונה ממש הוא ואינו אלא כפורסן ומקפל בשבת ולכתחלה הוא דאסור אם עשה אינו חייב משום בונה:

ההן כילה דעל ארונה מהו. אם מותר לפתוח אותה כילה הפרוסה על הארון הקודש בשבת וא"ל אם היא פרוסה מאתמול נעשה כפותח הדלת ונועל בשבת ואין כאן חשש איסור:

המשמר חייב משום בורר וכו' גרסינן להא לעיל בפ' כלל גדול בהל' ב' עד בעייא דא מילתא מהו לשנות קמח לאחורי הנפה כרבנן ושם פירשתי:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף