פני משה/קידושין/ג/ו

פני משה קידושין ג ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' ואעשה עמך כפועל. בפעולה יום אחד ובבבלי מוקי למתני' דלא דמקדש לה בשכר פעולה דכיון דקי"ל ישינה לשכירות מתחלה ועד סוף נמצא כשגמר פעולתו הוי שכירותו מלוה אצלה והמקדש במלוה אינה מקודשת אלא דמקדש לה השתא בפרוטה על מנת שיעשה אח"כ עמה כפועל:

על מנת שירצה אבא. מפרש לה התם שלא ימחה אבא קאמר ובשקבע זמן למחאתו כגון שאמר שלא ימחה אבא כל שלשים יום הלכך רצה האב שעברו שלשים יום ולא מיחה הרי זה מקודשת לא רצה שמיחה בתוך שלשים יום אינה מקודשת:

מת האב. בתוך שלשים יום הרי זה מקודשת דעכשיו מאן מחי:

מת הבן. בתוך שלשים יום מלמדין את האב שימחה כדי שלא תהא זקוקה ליבם:

גמ' והוא שנתן לה שוה פרוטה. עכשיו אנן קיימין כדפרישית במתני':

וכל הדברים. ששנינו עד כאן הרי את מקודשת לי על מנת שאתן לך מאתים זוז כו' וכל הני דחשיב שקדשה על מנת כך וכך על כרחך בשנתן לה שוה פרוטה עכשיו אנן קיימין ומה השמיענו רב בזה:

אלא כיני. ה"ק מתני' במה שאדבר כו' שצריך שיהא שכר הדיבור ושכר הפעילה שוה פרוטה:

והוא שיחדה לו סלע במגדול. ועלה קאמר רב שיחדה לו שכרו במגדול דעכשיו סמכה דעתיה עליה ויכיל לקדש בו:

במה קידשה. כלומר במה קנאו זה לסלע שייחדה לו כדי שיכול לקדשה בסלע זו ומשני כההיא דתנינן תמן בפרק קמא כל הנעשה דמים באחר כיון שזכה זה נתחייב זה בחליפיו וה"נ מכיון שעשה שליחותה וזכתה היא בפעולתו זכה הוא בסלע בכל מקום שהוא בחליפיו:

על מנת שירצה אבא. ודייקינן טעמא דרצה האב שאמר בפירוש אין הוא דמקודשת הא סתמו כמו שאינו רוצה וקתני סיפא מת האב ה"ז מקודשת אלמא סתמו כרצה חשבינן לי' דהא לא אמר אין וכן מדקתני בסיפא מת הבן מלמדין את האב לומר אינו רוצה שמעינן נמי דסתמו כרוצה הוא והקשה ר' יוחנן לר' ינאי ואית מתניתא אמרה כן דקשיא דיוקא דרישא וסיפא אהדדי:

ולינאי עליבא. דרך ענוה השיבו ולינאי העלוב את שאיל מילה לפרש בקידישין:

חזר רבי ינאי ופתר מתניתא. דה"ק על מנת שירצה אבא באומר ע"מ דאמר והוא לא אמר כלומר האי ע"מ שירצה ע"מ שיאמר בפירוש הן ואם אמר הן מקודשת ואם לאו אינה מקודשת בדלא אמר הן:

מת האב הרי זו מקודשת כמאן דאמר. כלומר והא דקתני מת האב ה"ז מקודשת לא תידוק מהא דסתמו כרוצה חשבינן לי' אלא דהכא היינו טעמא משום דשמע האב ולא הספיק לומר הן ולא גלה דעתו עד שמת בהא הוא דמחשבינן ליה כמאן דאמר רוצה אני ומקודשת לחומרא דחיישינן שמא נתרצה האב אלא שלא הספיק לומר הן עד שמת:

מת הבן מלמדין את האב שיאמר איני רוצה כמאן דאמר. כלומר וסיפא על כרחך דמוקמינן באומר על מנת שלא ימח' אבא והיינו בכל זמן שהוא מוחה ואף על פי שנתרצה בשעה ששמע יכול הוא עוד למחות ומת הבן דקאמר שמת אחר ששמע האב ולא מיחה מלמדין את האב שיאמר עוד איני רוצה כדי לפטרה מן היבום והיינו כמאן דאמר כלומר כמו שאמר איני רוצה מתחלה בשעה ששמע:

יכיל ר' ינאי מיפתר מתניתה היך דבעי. כלומר דמתמה על רבי ינאי דמפרש המתני' כמו שהוא רוצה ומוקי לה בתרי טעמי רישא באומר על מנת שיאמר הן וסיפא באומר על מנת שלא ימחה ועוד דרישא לפרטא מחשב לה עד שיאמר בפירוש הן וסיפא לכללא הוא דמחשב לה דאמרינן דעתו היה לכלול היכי דישתוק האב ולא ימחה כאלו נתרצה בפירוש הוא ועד שימחה האב הוא דאינה מקודשת ומה ראה רבי לסדר המשנה כן:

לא מיתמנע רבי מיכלל באתר חד. אי משום הא לא קשיא מידי דלא נמנע רבי לסדר בדברי המשנה לכלל ולפרט בדין אחד ורישא בדרך פרט מיתפרשא וסיפא בדרך כלל כדאמרן:

מתניתא אמרה כן. מייתי סייעתא דמצינו במשנה אחת דנקט רבי בדבריו כלל ופרט בדין אחד:

על מנת שיש לי בית כור עפר כלל. דאמרינן כל היכא שיש לו מקודשת ובסיפא דאמר על מנת שיש לי במקום פלוני פרט דוקא במקום פלוני וכלומר דודאי סיפא לא קשיא מידי דהא בהדיא קאמר במקום פלוני אלא רישא אמאי דהא איכא למימר מסתמא לא היתה דעתה להתקדש לו אלא כשיהיה לו במקומה שתוכל ליהנות מהפירות של הקרקע ואפ"ה אמרינן דהואיל וסתמא קאמר על מנת שיש לי כל היכא שיש לו מקודשת וראה רבי לעשות דבר זה לכלל והסיפא לפרט וה"נ בדין זה דראה רבי לעשות הרישא דרך פרט והסיפא דאמר על מנת שלא מחה וכל היכא דשתק נמי כאלו נתרצה הוא:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף