פני משה/פסחים/ו/ד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
עמודי ירושלים




פני משה TriangleArrow-Left.png פסחים TriangleArrow-Left.png ו TriangleArrow-Left.png ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' אימתי מביאין עמו חגיגה. בבבלי פריך מאי תני לעיל דתני חגיגה וקאמר איידי דתני לעיל הרכבתו והבאתו דלא דחי שבת קתני נמי חגיגה הבאה עם הפסח דלא דחי שבת אפי' שחיטה דיליה וכן לא דחי טומאה:

בזמן שהוא בא בחול ובטהרה ובמיעט. שהיו בני חבורה מרובין והפסח ממועט הוא לאכילת בני חבירה מביאין חגיגה עמו ואוכלין החגיגה תחלה ואחר כך הפסח כדי שיהא הפסח נאכל על השובע כדמפרש טעמא בגמרא שלא יבא לידי שבירת עצם שאם לא היה בא על השבע מתוך שהוא תאב לאכול הבשר שסביבות העצמות אפשר שיבא לידי שבירתן:

ממרובה. שהיו בני חבורה מועטין ודי להם בפסח לבדו:

ובטומאה. כגון שרוב הצבור טמאי מתים או שהי' הכהנים רובן טמאין אין מביאין עמו חגיגה. ולפי שחגיגת י"ד לאו חובה מדאורייתא הוא אלא מדרבנן כדאמרן שיהי' הפסח נאכל על השבע לפיכך אינה דוחה השבת ולא את הטומאה:

חגיגה היתה באה או מן הצאן או מן הבקר וכו'. משא"כ הפסח שאינו בא אלא מן הצאן ומן הזכרים:

גמ' תני וכו'. זאת אומרת שהיא רשות דאין תימר חובה מדאוריי' דבר שהוא בא חובה בא מן המעשר. בתמיה הא קי"ל כל דבר שבא חובה אינו בא אלא מן החולין:

ולא יאכל הפסח לשבע. ומאי איכפת לן בזה וקאמר ר' יוסי בר בון וכו' כדי שלא יבא לידי שבירת עצם כדפרישית במתני':

היתה מתבערת עמו. וקא סלקא דעתך מטעמא דנותר וישרפנה עם הפסח קאמר ולפיכך מתמה:

איתא חמי. בא וראה:

חגיגה נאכלת וכו' ותימר הכין. שמתבערת עמו:

בעולה עמו על שלחנו. לא בשריפה מטעמא דנותר קאמר אלא בהעולה ממנה עם הפסח על שלחנו שהתבשילין העולין מהן על השלחן כשמבער תבשילי הפסח מהשלחן מבער גם תבשיל חגיגה עמו מהשלחן אע"פ שעדיין לאו נותר הן וטעמו שאם יתותרו על השלחן אחר שנטל תבשילי הפסח ממנו שמא יאכל איזה דבר מהן ונמצא נאכלת אחר הפסח ואין אוכלין חגיגה אחר הפסח:

הדא אמרה ההין דאכל חובץ. מי שאכל גבינה ומאכלי חלב:

ובדעתיה למיכל קופד. בשר אח"כ:

צריך מבערה פיסתה. חתיכת הגבינה מעל השלחן שמא יבא לאכול ממנה אחר הבשר:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף