פני משה/סנהדרין/ג/ח

פני משה סנהדרין ג ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' ומאיימין עליהן. מודיעים להם שהשוכרים עדי שקר הן עצמן מבזין אותן וקורין להם רשעים כדמצינו בנבות והושיבו שנים אנשים בני בליעל נגדו והיא עצמה קראה להן בני בליעל:

ומוציאין אותן לחוץ. ובנוסחת הבבלי מוציאין את כל האדם ולפי נוסחא דהכא מוציאין אותן אעדים קאי ולומר דבודקין כל אחד בפני עצמו:

הוא אמר לי. הלוה אמר לי:

לא אמר כלום. דעביד אינש דאמר פלוני נושה בי כדי שלא יחזיקוהו עשיר:

בפנינו הודה לו. שהיו שניהם בפנינו ולהודות לו נתכון להיות לו עדים בדבר:

גמ' אם היה מתכוין. הא דתנן אם אמר הוא אמר לי לאו כלום הוא דוקא אמירה בעלמא דעביד אינש הכי אבל אם אומר שבדרך הודאה גמורה אמר כן ונתכוין למסור לו עדות שיהא עד בדבר עדותן קיימת:

כיצד דנין. כיצד סדר הדין ותוספתא היא בפ"ו:

מי בעל דברים. שהוא התובע ויש לו דיני דברים על חבירו הוא יגש בתחלה אליכם:

יגיש ראיותיו. מדלא כתיב יבא קדריש:

ביבמה מי מרדף אחרי מי. אם הוא צריך לילך אחריה במקום שהיא או היא צריכה לילך למקומו:

ועלתה יבמתו השערה. משמע שהיא רודפת אחריו וצריכה שתלך למקומו:

יפה לימדני ר' אלעזר. מן המקרא הזה:

והדיין מכריע. כלומר הדיין שותק ושומע טענותיהם ומכריע הדין לפי הטענות ור' סימון ס"ל צריך הדיין לשנות טענותיהן זה אומר כך וזה אומר כך שלא יחשבו שלא השגיח בדבריהם וכדמצינו גבי שלמה המלך:

כד הוה חמי סהדו בכוונא. כשהיה רואה שהן מכוונין ממש בעדותן כלשון זה כך לשון זה:

הוה חקר. היה נותן דעתו לחקור ביותר אחרי עדותן שמא בעצה א' כיוונו ולמדו לשונם לשקר:

וכד הוה חמי. וכמו שראה בדעתו כך היה מכוון באמת שאחרי שחקר אחריהן ולישא וליתן בדברים עמם מצא שכדבריו כן הוא שלמדו לשונם לכוין בדבריהם ושקר היה:

מיקל לדיינא. היה מבזה לאותו הדיין שפותח בעצמו לומר להבעל דין אם מקבל עליו עד אחד שהביא חבירו משום דהוי כעורכי הדיינין אלא יאמרו הן בעצמן הבעלי דינין מה שצריך כל א' לטעון ויאמר זה הלא עד אחד הוא:

ולא הוה ידע ליה. לגמור הדברים ולא היו מסודרין בפיו אז פתח לו שמא כך דעתך לומר:

המכמין עדיו אחורי הגדר. לשמוע מה שיודה לו חבירו לו עשה כלום שיכול זה לומר משטה הייתי בך מפני שלא ראיתי עדים בדבר:

כהדא. עובדא דאחד היה משגיח ורצה לאכול על הסעודה שעשה חבירו ובתוך כך אמר לו בעל הסעודה תן לי מה שאתה חייב לי והושיבו לו הן אני אתן לך לאחר שקמו מלאכול א"ל איני חייב לך כלום:

אית לי סהדין. שהודית לי וא"ל לא אמרתי כן אלא בשביל שלא רציתי לערבב סעודתך והייתי גם אני רוצה לאכול עמך:

ואמר הדא דאמר רבי יוחנן. היינו דר' יוחנן דכל היכא דיש לזה אמתלא על שהודה אין בהודאתו כלום וכמו הכמין זה עדים אחורי הגדר הוא:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף