פני משה/נדרים/ב/ג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
תוספות הרי"ד




פני משה TriangleArrow-Left.png נדרים TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' יש נדר בתוך נדר. דנדר חל אחר הנדר:

חייב. על כל פעם ופעם נזירות אחת:

אינו חייב אלא אחת. אינו לוקה אלא מלקות אחת אבל אם נשאל על השבועה הראשונה חלה שבועה שנייה וכן אם נשאל על שנייה חלה השלישית ואסור לאכול עד שיותרו כולם מדלא תנן הרי זו שבועה אחת אלא אינו חייב אלא אחת:

גמ' ר' יוסי בעי שבועה שבועה. היו לפניו ככרים הרבה ואמר שבועה שלא אוכל שבועה שלא אוכל מהו אם חייב על כל אחת ואחת:

שבועה שלא אוכל ככר זה. דוקא מפני שאמר זה תו לא חיילא שבועה השנייה עלה דאין שבועה חלה על השבועה הא אם לא אמר זה אלא היו לפניו הרבה ואמר כמה פעמים שבועה שלא אוכל סתם אמרי' כל חדא שבועה אכל חד ככר חיילא:

אבימי אחוי דחיפה. הוא עיפה הנזכר בבבלי בהרבה מקומות וכה"ג גרסי' בבבלי פ"ג דשבועות דף כ"ת והתם קאמר אבימי שאל לעיפא:

שמשית בנדרים. היה מתפאר בעצמו ששימש לפני רבו ועסק במס' נדרים ובמס' שבועות:

בעי חיפה מיבדקוניה. היה רוצה לנסותו בשאלות:

שבועה שאוכל. בשבועה היא אם אוכל ככר זה:

א"ל חייב על כל א' וא'. על כל שבועה ושבועה דקסבר דאין זו שבועה על שבועה מאחר שבשבועה השניה מוסיף הוא על האחרים ולא על הככר הראשון. א"ל טעית דאינו חייב אלא אחת דהוי כשבועה על שבועה דבשבועה שניה כולל ג"כ הראשון עמה ומכיון שהזכיר על הככר הראשון שבועה הוי כנבילה ומושבע ועומד ואין האחרונות חלין על מה שאסר עליו כבר:

חזר. ושאלו אם מתחילה אמר חמשה ככרים האלו בשבועה וחזר בשבועה השניה ולא הזכיר אלא ארבעה כו' ואכל את כלן מהו:

אמר ליה אינו חייב אלא אחת. דקסבר שבועות האחרונות בכלל הראשונות הן:

אמר ליה טעית דחייב על כל אחת ואחת. ולא הוי שבועה על שבועה דאילו מי שאמר בשבועה הוא אם אוכל חמשה ולא אכל אלא ארבעה שמא אינו פטור בתמיה דהא ודאי פטור הוא דלא נשבע אלא שלא יאכל כל החמשה וכי חזר ונשבע על הד' שבועה אחרותא היא:

מסתברא כאחוי דחיפ' באחריתא. בשאלה השני' מסתברא כוותי' דאבימי וטעמא' דקסבר כיון שנשבע על החמשה דעתו היה שלא יאכל לא לכולם ביחד ולא לא' מהן והוי שבועה על השבועה ואינו חייב אלא אחת:

ודחיפה בקדמיתא. וכוותי' דחיפה מסתברא בשאלה הראשונה דודאי על ככר הראשון אינו חייב אלא אחת:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף