פני משה/מכות/ב/ז

פני משה מכות ב ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' ומעלות היו שכר ללוים. בארבעים ושתים עיר שגם הם קולטות מעלה הרוצח שכר לבעל הבית שהוא דר שם:

רבי מאיר אומר לא היו מעלות להן שכר. ואין הלכה כרבי מאיר. ודוקא במ"ב עיר אבל בשש ערי מקלט כ"ע מודו שאין מעלה שכר לבעל הבית:

ר' יהודה אומר לא היה חוזר לשררה שהיה בה. דכתיב ישוב אל משפחתו ואל אחזת אבותיו ישוב למשפחתו הוא חוזר ואינו חוזר למה שהוחזקו אבותיו והלכה כר' יהודה:

גמ' תני ר' יודה אומר למחלוקת ניתנו רבי יוסי אומר לבית דירה ניתנו. והכי גרסינן לה בפ' בתרא דמעשר שכי. ובערי המגרש אשר ניתנו ללוים קמיפלגי ר' יודה סבר שניתנו להם לחלקם ממש תחת אחוזה בארץ שאין להם ללוים וניתנו להם ערי מגרש ור' יוסי סבר לא ניתן להם אלא לבית דירה ולא שיהא נחלתם וחלקם ממש דערים לשבת כתיב לבית דירה בעלמא:

ה"ג ואתייא דר' יוסי כר' מאיר ודר' יהודה כדעתיה. ר' יוסי ס"ל כר"מ במתני' דלא היו מעלין להן שכר ללוים מפני שאינן שלהן לחלק ולנחלה שיטלו מהן שכר ולא ניתנו להן עצמן אלא לבית דירה ור' יהודה לשיטתי' הוא דאזיל דס"ל לחלקם ממש ניתן שיהא שלהן והלכך ס"ל במתני' מעלין היו שכר ללוים. וגרסי' להא במקצת פ' עגלה ערופה סוף הלכה ב' ושם כתבתי לגי' דהכא וכפי אשר הגהתי כאן מהסוגי' דמעשר שני והיא עיקרית:

אין מקדרין אלא בחבל של חמשים אמה. בפ"ה דערבין גרסי' לה אמתני' אם אינו יכול להבליעו וכו' שמעתי שמקדרין בהרים ולשון נוקבין הוא שכשהוא מודד תחום שבת ואינו יכול להבליע המדרין לפי שהוא יותר מחמשים אמה לפי מדת החבל אשר הוא מודד בו ואז צריך למדוד גם המדרון רואין כאלו נוקבין אותו ומודדין דרך הנקב למעט מדת מדרונו כדאמרינן שם שהתחתון נותן את החבל כנגד לבו והעליון כנגד רגליו ונמצא מתמעט חצי קומתו של אדם:

לא בערי הלוים. כשמודדין תחום ערי מקלט כדי לידע עד כמה הן לקלוט כדתנן בפרקין כשם שהעיר קולטת כך תחומה קולטת:

ולא במקום עגלה ערופה כשמודדין לידע איזה העיר הקרובה אל החלל אין מקדרין בהן אלא מודדין הרים וגאיות כקרקע חלקה ובערובין מפרש טעמא מפני שמדידתן של תורה הן ואין מקילין בהן:

ואתייא כמ"ד. בפ"ה דסוטה דדריש אלף אמה למגרש ואלפיים אמה לתחום שבת הוא וכלומר דלהאי מאן דאמר אין אנו צריכין ללמוד כמה הוא תחום שבת מערי מקלט לפי שנרמז במקרא בפני עצמו ואתיא שפיר דאע"ג דלתחום ערי מקלט אין מקדרין לתחום שבת מקדרין:

ברם כמ"ד. התם דדריש אלף אמה מגרש ואלפיים אמה שדות וכרמים ולהאי מ"ד לא ידעינן שיעור תחום שבת אלא מערי מקלט הוא דילפינן כשם שכתוב בהן אלפיים כן נמי לתחום שבת קשיא דלעיקר אין מקדרין ולטפילה שהוא תחום שבת דנלמד מערי מקלט מקדרין בתמיה אלא ודאי דלא אתיא כהך מאן דאמר:

לחיים ניתנו ולא לקבירה. להלוים שיהו קוברין בהן דאלו רוצח שמת שם תנן במתני' שם תהא קבורתו אלא דלהלוים לא ניתנו להם אלא לחיים:

הדרן עלך פרק אלו הן הגולין

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף