פני משה/כתובות/ז/ו

פני משה כתובות ז ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' מאכילתו שאינו מעושר. ולא נודע לו אלא לאחר שאכלו כדמפרש בגמרא:

דת יהודית. שנהגו בנות ישראל ואף על גב דלא כתיבא:

וטוה בשוק. ומראה זרועותיה לבני אדם:

ומדברת עם כל אדם. משחקת עם הבחורים:

אף הקולנית. מפרש בגמ':

גמ' וכולהון בעדים. שע"י עדים נודע הדבר ששיקרה כדמפרש ואזיל שאמרה פלוני עישר לי הכרי הזה או פלוני ראה כתם שלי וטיהר או פלוני תיקן לי החלה או התיר לי נדרי:

ובדקו כלהון ולא אשכחון. ששאלו אותם ולא מצאו כדבריה:

מאכילתו וכו' ניחא כולהון דאית לה בהון. שיש לו בהם קילקול על ידה אלא נודרת ואינה מקיימת מה קילקול יש לו עמה בזה ומאי איכפת ליה שאינה מקיימת נדריה:

לשוא. על עסקי שוא:

וראשה פרוע. לחצר אמרו דהא ראשה פרוע דאורייתא היא אלא בחצר אמרו שהוא משום דת יהודית ק"ו למבוי ובבבלי קאמר א"כ לא הנחת בת לאברהם אבינו שיושבת תחת בעלה אלא מחצר לחצר ודרך מבוי דלא שכיחי בה רבים ואין לה מטפחת על ראשה זהו דת יהודית:

בקפלטין שלה. היא המטפח' שעל ראשה אין בה משום ראשה פרוע:

אבל למבוי. דשכיחי בה רבים אפילו במטפחת יש בה משום ראשה פרוע:

יש חצר וכו'. וכל היכא דשכיחי רבים יש בה משום ראשה פרוע אפילו במטפחת:

אף המקללת וולדיו בפני יולדיו. היינו בעלה בפני אבי בעלה. ובבבלי קאמר יולידיו בפני מולידיו שמקללת אביו של בעל בפני בנו של בעל ואפשר דה"נ וולדיו כמו יולידיו הוא:

כל שהיא מדברת. על עסקי תשמיש ותובעת בקול רם עד ששכינותיה שומעין אותה:

שקולה הולך ממטה למטה. שהתשמיש קשה לה וצועקת והישינים במטה אחרת שומעין קולה. ובבבלי משמש' בחצר זו ונשמע קולה בחצר אחרת:

אחד נשים שאמרו אין להן כתובה. שמתחלת נשואיהן אינן ראויות לכתובה כדחשיב לקמיה הממאנת והשניה והאיילונית ואחד נשים שאמרו יוצאות שלא בכתובה שמפני מעשיהן אבדו כתובתן כגון עוברת על דת:

לא שנו אלא כתובת מנה ומאתים. ובתוספתא פרקין גריס אין צריך לומר מאתים לבתולה ומנה לאלמנה יתר על כן אפילו כתובתה מאה מנה איבדה את הכל והתם קאי על היוצאות שלא בכתובה כמסקנא דהכא דלקמן והך ברייתא דרבי חנין פליגא וס"ל דאין חילוק בין נשים שאין להן כתובה ובין היוצאות שלא בכתובה וה"ק ל"ש אלא כתובת מנה מאתים כלומר לאו דוקא כתובת מנה מאתים שנו אלא אפילו כתובתה אלף דינר מאבדת. והר"ן ז"ל סוף פרק אלמנה ניזונת גריס הכי נשים שאין להן כתובה כגון היתומה והשנייה והאיילונית לא שנו אלא כתובת מנה מאתים אבל כתובתה של אלף דינר נוטלת. ולפי גירסא זו אתייא כמסקנא ומדלקמן מוכח כגי' הספר והך ברייתא פליגא:

היתומה. היינו הממאנת ומשום דסתם ממאנת יתומה היא נקט לה בלשון יתומה כדאמר לקמן פרק י"א:

והאיילונית. בשלא הכיר בה:

ונוטלה בליות. מבגדים:

ממה שיש לפניה. אם הן קיימין:

והיוצאה משום שם רע. שזינתה:

פרא פורנין. הן המתנות של הארוסה מלבד מוהר הכתובה כדלעיל פ"ה ואם נוטלת אותן הואיל דמעצמו נתן לה:

ר' הילא עבד לה כמיתה. כשם שאם מת אינה גובה הפרא פורנין:

ר' הילא בשם ר"ח בן גמליאל נשים שאמרו גרסינן. כלומר דוקא בנשים שיוצאות שלא בכתובה הוא דלאו דוקא כתובה מנה מאתים שלו אלא אפילו התוספ' מאבד':

כל המשניות מחוברות במשנה זו. כלומר דר' יוחנן קאמר בכל מקום ששנו חכמים יוצאות שלא בכתובה אין להן אפילו התוספ':

בהיי דא מתניתא. באיזו מתני' מצינו כן:

בר' חנין דשמואל. בברייתא דר' חנין דלעיל דלא מחלק בין נשים שאין להן כתובה ובין נשים היוצאות שלא בכתובה שאין להן התוספ' וכל זה מדברי ר' מנא דקס"ד דר"י קאמר אפי' נשים שאין להן כתובה נמי בכלל ושאלו אם הדין כן:

א"ל ד"ה היא. כלומר ר' יוחנן לא קאמר אלא על הנשים היוצאות שלא בכתובה באלו אין להן אפי' התוספ' וד"ה מודים בה ולא בנשים שאין להן כתובה דאותן יש להן תוספ':

ותני ר"ח כן. בתוספתא שהבאתי לעיל דנשים המעברות על הדת הן מאבדות את הכל וכן המסקנא בבבלי פרק אלמנה דף ק"א:

ראו אותה חוגרת בסינר. כעין מכנסים שהיו הנשים חוגרות לצניעות:

רוכל. מוכר בשמים לנשים להתקשט בהן יוצא מן הבית:

כאור הדבר. מכוער הדבר הוא שלא התירה מעליה אלא לזנות:

רוק ע"ג מטתה. ארוכל יוצא קאי שמצאו רוק למעלה ממטתה או למעלה ממטתו של הבעל ונראין הדברים שזינתה ורקקה למעלה בשעת תשמיש. ובבבלי יבמות דף כ"ד רוק למעלה מן הכילה מכוער הדבר ותצא:

סנדלו. של הבעל לפני מטתה או סנדלה לפני מטתו של הבעל דנראין הדברים שאיש נכרי בא לכאן ושם את שלו במקום שלה ושלה במקום שלו. והיינו מנעלים הפוכין דקאמר התם וכפירוש רש"י שם בל"א:

טופחות. בידיהם:

אם הביאה ראיה לדבריה. שנתנה אמתלא לדבריה מפני מה עשתה כן נאמנת:

מעשה בא לפני רבי ואמר מה בכך. שעשתה כדברים אלו ואינה נאסרת על בעלה משום זה. ובבבלי שם גריס דר' אמר במכוער הדבר תצא ואפשר דעל נתנה אמתלא לדבריה קאי:

בעיין קומוי. רב אדא אפילו ראו אותו נותן פיו על פיה שלה אם בדבר כזה נמי לא הוי דבר מכוער לרבי. א"נ אם אפילו בכה"ג מהני אמתלא ועיקר:

כזה. דבר כזה בא מעשה לפני ר' יוסי ואמר תצא שלא בכתובה:

והויין קריבה עררין. והיו הקרובים שלה עוררין בדבר ואמרו אם שוטה היא כלומר שלא תהיה יודעת לתת אמתלא לדבריה מפני מה עשתה כך אז תצא בלא כתובה ואם אינה שוטה אלא תתן אמתלא תקח כתובתה משלם וישאלו אותה מקודם:

אייתון פרנא. הביאו כתובתה ונקראנה היאך כתוב בה:

ולא תיצבי בשור פותיה. שור ל' הבטה כלומר שתשנא אותו ולא תרצה בהבטת פניו תקח חצי הכתובה ותצא:

מכיון. כלומר מכיון שראינו שקיבלה נפשה עליה לעשות כדבר זה ולתת לאיש אחר שיתן פיו על פיה שלה כבר נראי' בזה ששונאת בעלה ומניחה לאיש אחר לעשות לה דברים של חבה ואין לה אלא חצי הכתובה כפי התנאי ומיירי ששאלו אותה ונתנה אמתלא לדבריה שלא עלתה דעתה על דבר אחר ואע"פ כן אמר להן רבי מנא שינהגו לפי תנאי הכתוב בכתובה דכל תנאי שבממון קיים היא גו חוביה והיא גו חובה. ראו אותן היא יושב' בחיקו או הוא בחיקה וישב ידו אל חיקו תרגום ירושלמי לגו חובתיה:

סוטה. זונה היא כלומר מכוער הדבר הוא ותצא:

מגפפין. זא"ז או מנשקין זה את זה סוטה:

תרעה טריד. נכנסו זה אחר זה וסגרו את הדלת במנעול אחריהם סוטה. כי עצר עצר תרגום ירושלמי מיטרד טריד:

מוגף. לא סגרו אלא שהגיף את הדלת צריכה מיבעיא היא:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף