פני משה/יבמות/י/ב

פני משה יבמות י ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' רבי יוסי אומר כתובתה על נכסי בעלה הראשון. כדמפרש טעמא בגמרא דרבי יוסי בממונא לא קניס:

ביאתה או חליצתה. ארישא פליג דקתני ולא מייבמין ור"א סבר דביאתה נמי פוטרת צרתה:

ואין הולד ממנו ממזר. אם החזירה הראשון. ואין הלכה כהני תנאי אלא כת"ק:

ניסת שלא ברשות. ב"ד כגון שאמרו לה שני עדים מת בעלך שאינה צריכה להיתר ב"ד מותרת לחזור לו דאנוסה היא דמאי הוה לה למיעבד. ובבבלי מסיק דלית הילכתא הכי אלא לא שנא נשאת עפ"י ב"ד בעד אחד ול"ש נשאת עפ"י שני עדים אם בא בעלה הראשון תצא מזה ומזה וכל הדרכים האלו בה:

עפ"י ב"ד תצא ופטורה מן הקרבן. דיחיד שעשה בהוראת ב"ד פטור מן הקרבן:

שלא עפ"י ב"ד. אלא בשני עדים חייבת בקרבן דשוגגת היא ולית הילכתא כי הא מתני' אלא לעול' חייבין בקרבן היא ובעלה השני:

וקילקלה. בגמ' מפרש:

גמ' רבי בא בשם רב המנונא כו' זהו ראשו של פרק. לקמן סוף הלכה ו' גרסינן להא ושם קאי על הא דאמר רבי יוסי שם כל שפוסל על ידי אחרים פוסל על ידי עצמו כדמפרשינן שם ועלה קאמרי רבי המנונא ורבי זעירא דזהו ראשו של פרק כלומר דזהו נמי טעמא דרבי יוסי הכא בראשו של פרק דס"ל כל שפוסל כו' ומייתי לה הכא להביא ראיה להא דלקמיה דרבי יוסי לא פליג אלא בכתובה וכדלקמן:

מה אמר רבי יוסי בשאר כל הדברים. אם פליג נמי אשאר דרכים ששנינו במשנתינו תצא מזה:

וקאמר נישמעיניה. ת"ש מזה דרבי יוסי אמר לקמן כל שפוסל כו' ואמר רבי בא כו' דזהו טעמא דראשו של פרק דהואיל והשני פוסל ע"י אחרים הראשון פוסל על ידי עצמו ותצא מזה ומזה:

הדא אמרה. דלא פליג רבי יוסי בשאר הדרכים דכל מקום שאמרו תצא מזה ומזה כל הדרכים האלו בה מלבד בכתיבה הוא דפליג כדמפרש טעמא לקמן שנפלה לה דרך היתר:

מה אמר ר"א בכתיבה. אם מודי לרבי יוסי דיש לה כתובה מהראשון:

וקאמר ק"ו הוא אליביה דרבי לעזר דמה אם דברים שנפלו לו דרך איסור. אחר שנאסרה לו וזהו מציאתה ומעשה ידיה דקתני הראשון זכאי בהן:

כתובה שנפלה לה דרך היתר. דהא נתחייב בכתובתה מקודם שנאסרה לכ"ש:

והשתא קאמר מסתברא דר"א יודי לרבי יוסי. בכתובה כדאמרן:

רבי יוסי לא יודי לרבי לעזר. במציאתה ובמעשה ידיה דשאני כתובה שנפלה לה דרך היתר. ובזה הוא כרב הונא בבלי דף צ"א אלא דשם נתן טעם אחר דרבי יוסי לא יודי לר"א דכתובה למישקל ולמיפק קאי הוא דלא קניס אבל הני דיתבא תותי' קניס:

רבי יוסי ורבי לעזר יודי לר"ש. דביאתה של ראשון פוטרת צרתה דמה הני דמחיים לא קנסי ביאה דלאחר מיתה לכ"ש:

רבי שמעון לא יודי כו'. דביאה דלאחר מיתה הוא דלא קניס אבל הני דמחיים קניס:

ובזה הוי כרבי יוחנן שם:

הדא אמרה על רבי שמעון. זאת אומרת לדברי ר"ש דביאה פסולה פוטרת דהרי ביאת אחיו של הראשון ביאה פסולה היא דסוטה היא וסוטה אסורה להתייבם ור"ש לטעמיה דסבר לעיל פ"ה דביאה פסולה פוטרת:

לא מסתברא. אמתני' פריך דקתני ניסת שלא ברשות מותרת לא מסתברא איפכא בתמיה:

דלא. כמו אלא דאם ניסת ברשות תהא מותרת דאנוסה היא.

ושלא ברשות. ב"ד אסורה דהוה לה למידק:

ומשני רבי יוחנן דברי ר"ש היא דאמר עשו ב"ד הורייתן. בהורייתן לינשא בעד אחד:

כזדון איש ואשה. כהבא בזדון על האשה ונאסרה על בעלה:

נישאת שלא ברשות. ב"ד אלא עפ"י עדים:

כשגגת איש ואשה. ולא נאסרה. דר"ש מייתי לה בבלי שם:

א"ר יוחנן לית כאן פטורה. מילתא באפי נפשה היא ואמתני' קאי דקתני נישאת עפ"י ב"ד תצא ופטורה מן הקרבן וזה נמי לשיטת ר"ש הוא דעפ"י ב"ד הויא כזדון ופטורה מן הקרבן וכן אמר התם ורבי יוחנן פליג דאין הלכה כר"ש ולית כאן פטורה אלא חייבת בקרבן אפילו עפ"י ב"ד:

ויהא כן בהוריי'. בתמיה דמי אמרינן הכי בהוריי' ב"ד דמתני' קרי לה הוראת ב"ד שהורו מותר לבא על אשת איש:

ולא עקירת גוף הוא. בתמיה וכה"ג מי הוי הוראת ב"ד דהא קי"ל בפ"ק דהוריות דהורו ב"ד לעקור כל הגוף כל עיקרה של מצוה הרי אלו פטורין דהוראתן לאו הוראה היא כדמפרש התם שנאמר ונעלם דבר קרי ביה מדבר מקצת דבר ולא כל הגוף ויחיד שעשה עפ"י הוראה זו חייב בקרבן:

בשהורו. הכא במאי עסקינן שהורו עד חמש שנים תהיה אסורה דשמא יבוא הבעל:

מכאן ואילך. הורו להיות מותרת וכמקצת דבר הוא:

ויהא כן בקילקול. ואמאי תנן במתני' הלכה וקילקלה חייבת דקס"ד מאי קילקלה זינתה ואמאי חייבת דהא הב"ד פנוייה משוו לה:

ומשני הקילקול דומה לאכילת חלב ודם וה"ג בשהורו מותר לאכול חלב ואכל דם. דודאי חיי' דלהא לא שרו ליה וה"נ דמיירי שקילקלה ונשאת אלמנה לכ"ג גרושה וחלוצה לכ"ה דבהא לא שרו לה ב"ד. וכרבי יוחנן בבלי דף צ"ב. א"נ דגרסי' בשהורו מותר לאכול חלב ואכל חלב ודם דדמי לקילקול באלמנה לכ"ג:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף