פני משה/יבמות/טז/א

פני משה יבמות טז א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' האשה שהלך בעלה כו' לא תנשא. הואיל ובלא בנים יצא בעלה ובבבלי פריך עלה אמאי לא תנשא הלך אחר רוב נשים שמתעברות ויולדת ולד של קיימא ואם כן ילדה צרתה ולד של קיימא ומותר' לשוק ומשני משום דאיכא מיעוט מפילות וסמוך מיעוטא לחזקה דאשה זו בחזקת יבום קיימא והוי ליה פלגא ופלגא וחזקה לא עדיף כי רובא והילכך נמי לא תתייבם ואתיא המתני' אפי' כרבנן דלא חיישי למיעוטא:

ולא תתייבם. שמא ילדה צרתה ובגמ' פריך תחלוץ ותנשא ממה נפשך:

היתה לה חמות. במדינת הים וכשיצאת לא היה לה בן ואין יבם לזו:

אינה חוששת. שמא ניתן לה יבם ואע"ג דחיישינן לעיל שמא ילדה צרת' התם הוא דכל מה דילדה בין זכר בן נקיבה מפיק לה להאיך מיבם אבל חמות דאי נמי ילדה לא זקיק לה להך אלא א"כ ילדה זכר איכא למימר שמא הפילה ואת"ל לא הפילה שמא נקבה ילדה:

יצאת מליאה. מעובר':

חוששת. שמא ניתן לה יבם ואין הלכה כר' יהושע דאמר אינה חוששת:

גמ' רב שאל לר' חייא רבה ותמתין שלשה חדשים. כדין כל הנשים שאין חולצות בתוך ג' ותחלוץ אח"כ מיד ותנשא ממה נפשך:

אם בן קיימה הוא. ולד צרתה לא נגעה בה חליצה דאינה כלום:

ואם אינו בן קיימה הרי חליצתה בידה. ומותרת לשוק:

לא שני שלשה חדשים. לא אמרו דאחר ג' חדשים תחלוץ:

אלא אצלה. אם אין כאן חשש משום צרתה הא משום צרתה אי אפשר לה לחלוץ לאחר ג' שמא מעובר' היא וחליצה של זו אינה כלומר והולד אינו פוטר עד שיצא לאויר העולם:

ופריך הא אצל צרתה כמה. עד כמה תמתין אם לעולם לא תחלוץ ואמאי:

תמתין ט' חדשים. דאם מעוברת היא צרתה כבר ילדה ותחלוץ אח"כ מיד ותנשא ממה נפשך כו':

אתא ר' יהודה כו'. ואמר דהיינו טעמא:

שלא תהא צריכה כרוז לכהונה. דאם הולד בן קיימא תהא צריכה כרוז דמותר' לכהונה ודילמא איכא דהוי בחליצה ולא הוי בכרוז ואתו למימר קשרו חלוצה לכהן. וכן מפרק בבבלי ריש פירקין ולעיל ריש פ' החולץ:

טעמון דרבנן. דהיתה לה חמות אינה חוששת וביצאת מליאה חוששת דכתי' כי ישבו אחים יחדיו בודאי שיש לו אחים ולא בספק והיינו היכי שיש ספיקות הרבה אבל יצאת מליאה חוששת שהוא ספק אחד ספק זכר ספק נקיבה ומד"ת הוא ולהחמי':

ר' יהושע אמר אינה חוששת. שיש כאן ב' ספיקות ובב' ספיקו' אפילו בדבר שהוא מד"ת להקל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף