פני משה/יבמות/ו/ד

פני משה יבמות ו ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' לא ישא את הבוגרת. מפרש פלוגתייהו בגמ':

מוכת עץ. דאין לה בתולי' כלל:

יכנוס. דבתר שעת קידושין אזלינן:

אעפ"י שעשה בה מאמר. דלא קנאה קנין גמור כדמפרש בגמ':

חולץ בגמ' מפרש:

גמ' אלמנה לא יקח. כתיב ודרשינן בין מן האירוסין כו' כמו דבגרושין דמן האירוסין נמי קריא גרושה וכדאמר בבבלי נ"ט דמהו דתימא נילף אלמנה מתמר דדווקא מן הנישואין קמ"ל:

שוין כו'. כדמפרש ואזיל:

בוגרת כלו בתולי' במעי'. כלו' שנתמעטו קצת ומיהת לא יצאו לחוץ ולר"א ור"ש כשרה דרבתה התורה מבתולי' ואפי' מקצת בתולי':

ואית דמחלפין. בפלוגתייהו דבבוגרת הכל מודים שלא ישא ובמוכת עץ פליגי כדמפרש טעמא דמוכת עץ לא עברו עדיין ימי נעורי' ועדיפא טפי. ומסתברא כלישנ' קמא וכן משמע בבבלי דלא פליגי במוכת עץ:

אחות מוכת עץ. אחות של כהן שהיא מוכת עץ:

לא יטמא לה. דאין הכהן מטמא לאחותו אלא להבתול':

ופריך יאות ר"מ ור"ש על דעתין דאילין תני. כלומר ללישנא קמא דבמוכת עץ לא פליגי ולד"ה לאו בתול' מיקרי' ולר"מ ור"ש שפיר הוא:

מחלפא שיטתין דרבנן. אלא דלרבנן אדרבנן קשיא:

דתמן אינון אמרין נערה כו'. כלומר לעיל בכ"ג דאין כשר אלא בנערה ולא במוכת עץ דלאו בתול' מיקרי' והכא אמרי דיטמא לה והא דקאמר נערה ולא בוגרת לאו דדרש מנערה קאמר דנערה לא כתיבא בכ"ג אלא כדפרישית:

ומשני ר' הילא כל מדרש בענינו. מענינו דקרא ושניא הכא גבי טומאה דרביי' קרא כדמסיק:

פרט לאנוסה ומפותה. דלאו בתולה היא ואייתר לא היתה לאיש לרבות מוכת עץ אע"ג דלאו בתולה היא אין הוייתה ע"י איש:

ע"י אחר. ע"י דבר אחר שנשרו וכן דרשי ר"מ ור"י בבבלי דף ס':

הקרובה לרבות הארוסה. וזה נמי כשיטת ר"מ ור"י התם דאפי' ארוסה שלא נתגרשה מטמא לה דקרובה מיקריא הואיל ולא נישאת:

אליו לרבות הבוגרת. דלא תימא דנילף בתולה בתולה מכ"ג להכי צריך קרא:

ה"ג תמן אינון אמרין קרוב לא ארוס' אליו לא גרושה והכא אינון אמרין הכין. וכן גי' הרשב"א ז"ל וגי' הספר נשתבשה מהא דלעיל. כלומר דפריך דמחלפא שיטתייהו בארוסה דהתם גבי אשתו דכתיב כי אם לשארו הקרוב אליו ודריש לה בת"כ פ' אמור קרוב ולא ארוסה דאין מטמא לארוסתו והכא אמרינן דארוסה קרובה מיקרי':

ומשני דכל המדרש בענינו הוא דאחותו לעולם היא בפנים. כלומר לעולם אחותו מיקרי' ואעפ"י שנתארסה קרובה היא עד שתצא לחוץ ותנשא דאז לא יטמא לה:

אבל ארוסתו לעולם היא בחוץ. לו ואינה קרובה אצלו עד שתכנס לפנים ותינשא לו דאז מטמא לה. ובבבלי מסיק כרבי יוסי ורבי שמעון דארוסה שנתגרשה דווקא קרובה מיקרי':

אנוסתו ומפותתו. של כ"ג לא יכנוס דכתיב בתולה יקח בשעת ליקוחין תהי' בתולה:

ואם כנס כו'. ובבבלי שם גרסינן אנוסת ומפותת עצמו לא ישא ואם נשא נשוי אנוסת ומפותת חבירו לא ישא ואם נשא הולד חלל כר"א בן יעקב ואמר רב עלה ומוציא בגט ואלא הא דקתני ואם נשא נשוי לומר שאין משלם קנס במפותה וכדפי' רש"י שהמפותה אין משל' קנס אלא כשאין כונסה ואהני ליה נישואין למיפטרי' והכי נמי צריך לפרש אליבא דרב דאל"כ מ"ש אנוסת ומפותת עצמו דאין מוציאין מידו ושל חבירו דמוציאין מידו הא בתרווייהו בעול' היא בשעת לקיחה אלא ע"כ כשיטת הבבלי אתיא וברישא דקאמר אין מוציאין מידו נמי לענין קנס קאמר וכמסקנת הפוסקים כרב. ואם נפרש דחולק על מסקנת הבבלי צריך לחלק דהואיל ובעולת עצמו היא אין מוציאין מידו וכרב אשי שם דסופה להיות בעול' תחתיו ועיקר:

לא ישא את הקטנה. דכתיב אשה ולא קטנה וברייתא היא בבבלי דף ס"א דבעינן שיצאת מכלל קטנות ולכלל בוגרת לא באת:

אבל נושא את הממאנת. וקס"ד דנושאה מיד כשיצאת במיאון:

לא בקטנה היא. בתמיה דאין גדולה יוצאת במיאון:

ומשני ממתינין כו'. דאין מיאון פוסלה לכהונה כגט כדתנן לקמן פ' ב"ש וקמ"ל דאפילו לכ"ג כשרה ובשלא נבעלה מיירי. וכן משמע בבבלי דף נ"ט:

אירס את האלמנה כו' ודכוותה. בקטנה דאם אירסה ואח"כ נתמנה שיכנוס:

ופריך קורא אני אשה ולא קטנה. וזה למאי דגרסינן בבבלי שם כ"ג שקידש את הקטנה ובגרה תחתיו מהו בתר נישואין אזלינן ואסורה או בתר אירוסין אזלינן ושרייא ופשיט לה ממתני' אירס את האלמנה כו' ודחי לה שאני התם דכתיב כי אם בתולה מעמיו יקח אשה והאי אשה קרא יתירא הוא ודרשינן מינה לרבות דאם אירס אלמנה ונתמנה לכ"ג דיכנוס ופריך הכא נמי כתיב אשה ומשני אחת ולא שתים ופי' רש"י דאח' יש לך לרבות ולא שתים ומה ראית הא אישתני גופה הא לא אישתני גופה. והיינו נמי דפריך הכא קורא אני כו' דבשלמא אלמנה יש לך לרבות ואע"ג דהכא שתיהן שוות הן לרבות דלא אישתני גופייהו מ"מ פריך דאחת מרבינן ולא שתים ומנא לך לומר דקטנה כוותה דאלמנה:

הערמ' עשה וה"ג שאל פריומה וייתב לאמה בגוי' שמעת וקבלית עלה ותנינן יצא כו'. פריומה היא חופה. וכן הוא לקמן פ"ב דכתובות ותיבה אחת שנחלקה לשתים היא. וה"פ דהרי כמו דאמרינן בבגרה תחתיו דנשתני' היא בין אירוסין לנישואין ואם בתר קיחה דאירוסין אזלינן שרייא כן הכא נמי דנשתנה הוא בין אירוסין לנישואין ואם בתר קיחה דאירוסין אזלינן שרייא דכהן הדיוט הי' והיינו דמקשי דמנא לך דבתר קיחה דאירוסין אזלינן דאין לנו לרבות אלא אחת וכדפרישית וע"ז משני דלעולם בעלמא לא אזלינן בתר קיחה דאירוסין כיון דעדיין מיחסר' כניסה לחופ' ואלמנה שאני דרחמנא רביי' והכא דאמר בקטנה יכנוס מיירי דע"י הערמה שעשה היה ומפרש מה היא הערמה ששאל וביקש ממנה שתשב ותכנוס עמו לחופה וסברת וקבלית עלה ולפיכך אזלינן הכא בתר קיחה דאירוסין כיון דהאירוסין בעודו כהן הדיוט עם כניסת החופה היו וקמ"ל דאעפ"י שנכנסה לחופה ולא נבעלה עד שנתמנה לכ"ג דמותר לכונסה ולקיימה:

ותנינן יצא שמה כו'. מתני' היא בשילהי גיטין ואמרינן שם לא שישמעו קול הברה אלא כדי שיהיו נרות דולקות ומטות מוצעות ובני אדם נכנסין ויוצאין ואומרים פלונית נתקדשה היום וכלומר דמייתי סייעתא כמו דאמרינן שם דמהני מנהג הנישואין להחזיק הקול שתהא מקודשת ולא תינשא לאחר בלא גט ה"נ מהני מנהג הנישואין שעשה עמה בשעת האירוסין להחזיק' כנשואה לו בעודו כהן הדיוט ואעפ"י שלא נבעלה עד שנתמנה לכ"ג רשאי לקיימה ואפי' היא עדיין קטנה:

אף ב"ש מודי בה. אמתני' קאי דקתני אעפ"י שעשה בה מאמר בעודו כהן הדיוט ה"ז לא יכנוס וקאמר דאפי' ב"ש דסברי דהמאמר קונה ביבמה וכן ר"ש מ"מ לאו קנין גמור הוא וכדאמרינן לעיל ריש פ"ב:

ולא. אבל לא כר"א בן ערך דקאמר שם דקונה קנין גמור וכאשתו היא כבר:

הדא מסייע. מתני' דאמרה כ"ג חולץ מסייע למ"ד לעיל פ"ג סוף הלכה א' דחליצה פטור היא ולא כקנין מיקרי דאי כקנין אומרים לכ"ג עבור על ד"ת בתמיה וכן הוא שם:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף