פני משה/יבמות/ג/ד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
רידב"ז




פני משה TriangleArrow-Left.png יבמות TriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' וא' מופנה. שאין לו אשה והה"ד אם היה נשוי נכרית אלא לאשמועינן דאין צריך שיהי' נשוי דבמופנה סגי ליה דאלו במתניתין דלקמן לא סגי במופנה אלא צריך שיהיה נשוי נכרית. נ"י:

אשתו עמו. דמאמר ככנוסה היא לב"ש וכי נפלה אחותה לא מיתסרא ההיא משום אחות זקוקתו ובגמ' פריך עלה:

והלז תצא. אף מן החליצה משום אחות אשה:

מוציא את אשתו בגט. דסברי ב"ה דלא אלים מאמר לשוויה ככנוסה וזו אוסרתה משום אחות זקוקה וצריכה גט למאמר דהוי קידושין במקצת וחליצה לזיקתה דהואיל והמאמר לאו קידושי גמורין נינהו וברישא יהיב לה גיטא והדר חליץ לה וחסר כאן במתניתין ובחליצה וכן הוא בנוסחת הבבלי:

גמ' ב"ש אומרים כרבי לעזר בן ערך. דאמר לעיל ריש פ"ב דהמאמר קונה קנין גמור והילכך הלז תצא משום אחות אשה:

ופריך אין כרבי לעזר. סברי א"כ אם גירש כו' לא תהא תו צריכה חליצה ממנו דהא כאשתו הויא:

ואמר רבי הילא כו'. כלומר אלמה אמר רבי הילא דמודיי ב"ש דאעפ"י כן צריכה חליצה אחר הגט לאפקועי זיקתה וכדפרישית במתני' לב"ה. וכדאמר רבי אלעזר בבלי כ"ט דמאמר לב"ש אינו קונה אלא לדחות בצרה אבל אי בעי לאפוקה קודם שכנסה לא סגי לה בגיטא:

אלא כר"ש. סברי ב"ש דמספקא ליה אם המאמר קונה או לא כדאמרינן בפ"ב שם:

אי כר"ש. סברי אכתי קשה דמה נפשך אם מאמר קונה הא אין אחריו כלום ואמאי מיבעיא חליצה:

ואם לא קנה מאמר. כלומר דלהכי בעיא נמי חליצה דילמא לא קנה מאמר א"כ למה לי אשתו עמו והלז כו' כלומר היך שייך למימר הכי דהא מדקתני תצא משום אחות אשה משמע משעת מאמר תצא הלזו ואפי' בלא חליצה ואעפ"י שלא כנס דסתמא אעשה בה מאמר קתני ועוד דקתני אשתו עמו דאלמא הופקעה זיקת השני' לגמרי ויכול הוא לכנוס לבעלת המאמר ואמאי שמא לא קנה מאמר וזיקת שתיהן עדיין קיימת:

שמא. הא דאמר דב"ש כר"ש היינו מאמר לב"ש כזיקה לר"ש דקונה ומשייר הוא וכדמפרש ואזיל:

על דעתין דרבנן דתמן. כלומר כמו דאמרינן לעיל פ"ב סוף הל' ב' אליבא דרבנן דהתם דסברי דהמאמר קונה ומשייר במקצת וכן נמי אליבא דר"ש דהזיקה בלא מאמר קונה מקצת ומשייר במקצת וכדפרישית שם אליבא דברייתא דרבי זעירא:

ר"ש אומר אין זיקה כו'. כלומר דהשתא מסיק למילתיה כמו דלר"ש אמרינן שם דהזיקה קונה ומשיירת ושמעינן ליה לר"ש דאמר נמי דאין זיקה נופלת למקום זיקה במתני' דלעיל דאם נפלו זו אחר זו אין זיקת השניה כלום לאסור על הראשונה כן נמי אמרי' לב"ש הכא דאין זיקה נופלת למקום מאמר והילכך תצא הלזו משום אחות אשה ואע"ג דהמאמר משייר במקצת הוא דלא אמרינן זה אלא לענין דלא תסגי לה בגיטא אבל אם רצה לכונסה אין זיקת השניה אוסרתה וכמו דלר"ש אין זיקה אחר הזיקה ואעפ"י שהזיקה משיירת היא וטעמא כדאמרינן בבלי שם אליבא דרב אשי דמתני הכא אליבא דב"ש דהמאמר דוחה ומשייר הוא ומתניתין דקתני תצא משום אחות אשה דיבמה דחזי' לכולהו חזיא למקצתה כגון ב' יבמות הבאות מבית א' דבשעת נפילה כל א' ראויה ליבום ולחליצה והילכך אמרינן בה כי עבד מאמר בתרא לא מיפטרא אידך בלא חליצה. וכן במתני' בריש פירקין דקתני לב"ש יקיימו הואיל ובשעת נפילה כל א' ראויה לכל מילי דיבום מן התורה דהרי איסור אחות זקוקה מדרבנן היא חזיא נמי למקצתה כלומר דאלימא זיקתה לאצרוכה חליצה אבל יבמה דלא חזיא לכולהו מילי בשעת נפילה כגון האי דב"ש במתניתין דהכא דכיון דעבד מאמר בראשונה עד שלא נפלה לפניו השניה מדחיא שניה דבר תורה מן היבום וכדדריש הכא לעיל בריש פ"ב דהמאמר קונה ד"ת אלא שאינו גומר הילכך לא חזיא למקצתה דלא אמרינן בה דמזיקתה תיבעי חליצה אלא מאמר הראשונה דוחה אותה לגמרי. וזה מסתייע לפי' התוספות והרשב"א ז"ל שפירשו כן והקשו שם על פירש"י בד"ה אלא יבמה דחזיא כו' וע"ש אלא דהמסקנא לבית שמאי דדוחה ומשייר הוא וכדמשמע הכא:

קידש אשה מעכשיו ולאחר ל' יום. דנמי קנוי' ומשויירת היא דהרי אמר מעכשיו יתחילו הקידושין ולאחר ל' יום יגמרו ואם נפלה אחותה לו ליבום בתוך הל' יום:

אפילו כן. כלומר מי נימא דאפי' כאן נמי לבית שמאי אשתו עמו והלזו תצא אפי' בלא חליצה. והגי' מוחלפת כאן וגרסינן הכא הא דבתרה וההיא דאמר רבי אבהו כו' כלומר והא דאמר רבי אבהו בשם ר"י לקמן בקידושין פ' האומר הל' א' גבי האומר לאשה הרי את מקודשת לי מעכשיו ולאחר ל' יום דאם בא אחר וקידשה בתוך הל' ואמר לאחר ך' ובא אחר ואמר ולאחר עשרה דאפי' קידושי מאה תופסין בה כדמפרשינן טעמא התם דכל חד רווחא לחבריה שביק דהרי קנויה ומשויירת היא:

ולא כב"ש. כלומר אם נימא דלא אזלא מילתיה דר"י אליבא דב"ש וכל זה מן הבעיא היא דהרי אם עדיין קידושין תופסין בה דקידושין דקמא לאו קידושין גמורין הן א"כ אחותה נמי חליצה מיהת צריכה:

ודחי לה הש"ס אמרי. לא אמרו ב"ש כן אלא ע"י זיקה וע"י מאמר וכדאמרן לעיל דהמאמר קונה מד"ת לב"ש ולדחות אחותה לגמרי אבל לא בקידושין מעכשיו כו' כיון דיש בה אכתי צד קידושין לכולהו:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף