פני משה/גיטין/ה/י

פני משה גיטין ה י

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' החשודה על השביעית. לשמור פירות שביעית ולהצניען מן הביעור ואילך:

נפה. כדמפרש טעמא בגמרא שאני אומר לספור בה מעות היא לוקחת:

כברה. שאני אומר לכבור בה את החול:

ריחיים. שמא לטחון בהן סממנין:

תנור. שמא ליבש בו אונין של פשתן:

ולא תטחן עמה. שאסור לסייע ידי עוברי עבירה בשעת עבירה:

ובוררת כו'. ולא אסרו הכא באשת ע"ה החשודה על המעשרות כדאסרו בחשודה על השביעית משום דרוב עמי הארץ מעשרין הן:

אבל משתטיל המים. בעיסה לא תגע עמה לפי שמשגלגל' העיסה הוטבלה לחלה וקא מיטמא מחמת כלים טמאים שהרי הוכשרה לקבל טומאה וזו מסייעתה לגלגל ואסור לגרוס טומאה לחלה:

וכולן לא אמרו. לא התירו להשאילן כלים ולסייען בלא שעת עבירה עצמה אלא מפני דרכי שלום:

ומחזיקין ידי עכו"ם בשביעית. אם מצאו חורש יכול לומר לו יישר כחך וכיוצא בזה:

ושואלין בשלומן. כל הימים ואפי' ביום חגם ואע"פ שמטיל שם שמים על העכו"ם. ששלום אחד משמותיו של הקב"ה:

גמ' ר' זעירא שאל לפני רבי מנא מתניתא בסתם. אם דוקא בסתם התירו להשאיל אלו הכלים אבל במפרשת לבור ולטחון אסור כדקתני התם לעיל גבי מוכר לו פירות ומשאיל לו סאתו ופורטלו מעות וכולן סתמן מותר פירושן אסור:

וסתמא לאו כפירושו היא. שהרי אלי הכלים עומדיה לכך:

א"ל אני אומר. בסתם שמשאלת נפה כו' ולעולם פרושן אסור:

במה קנסו. שלא תבור ולא תטחון עמה במקום שזורעין ואוכלין. במקום שהן חשודין על הזריעה בשביעית וכן במקום שהן חשודין על אכילת פירות לאחר הביעור לבד נמי קנסו אע"ג שהן חשודין על הזריעה או דילמא במקום שזורעין דוקא הוא דקנסו דהואיל וחשודין על הזריעה איכא למיחש טפי שמא מפירות שנזרעו בשביעית הן:

ולא אוכלין. אבל לא במקום שאין חשודין כי אם על האכילה לבד דהתם לא קנסו דהואיל ואינן חשודין על הזריעה לא שכיחי פירות שביעית כל כך ותלינן לקולא שמא לאו פירות שביעית הן:

מה נפיק מביניהון. כלומר ומה הפרש יש ובאיזה צד תלינן לקולא אם במקום שזורעין דוקא:

ראו אותו לוקח מן הסירקי. סוחר ישמעאל כלומר שלקח פירות מן השוק:

ה"ג אין תימר כו' כמו שהגהתי בפנים וכן הוא בשביעית:

על כל פירקא איתמר. הך בעיא התם בשביעית שייכא ואגב גררה נקט לה הכא. ואהא דקתני וכולן לא אמרו אלא מפני דרכי שלום אם על כל מה ששנינו שם קאי מוכר לו פירות ומשאיל לו סאתו וכו' דטעמא מפני דרכי שלום הוא או על הדא הילכתא דמשאלת לחודה איתמר ונפקא מינה במקום דליכא משום דרכי שלום:

מן דלא תנינן בגיטין אלא הדא הילכתא. הכא בפרקין חשיב לה לכל הני דאמרי מפני דרכי שלום ולא תני אלא האי מתניתין דמשאלת ולא חשיב לאינך דתנינן התם ש"מ על הדא הילכתא לחודא איתמר:

תמן תנינן. בע"ז פ' רבי ישמעאל:

לא לשין ולא עורכין עמו. שאסור לסייע ידי עוברי עבירה:

והכא הוא אומר הכן. בתמיה דקתני בוררת וטוחנת עם אשת עם הארץ:

כאן לחולין. מתניתין דהכא בחולין מיירי והתם בתרומה והחמירו בה:

אית למימר נחתום בתרומה. וכי נחתום מוכר תרומה הוא בתמיה:

כאן בלותת. מתניתין דהתם מיירי בלותת החטים במים והוכשרו לקבל טומאה ולפיכך אסור והכא בשאינה לותתת:

מתניתין מסייע לחברייא. דקתני משתטיל המים אסור אלמא היכא דאיכא הכשר טומאה אסור:

רבי חייה ורבי. אימי פליגי בהא דקתני במתניתין מחזיקין ידי עכו"ם בשביעית:

חרוש בה טבאות. יכול הוא לומר לו חרוש בה טוב ואני לוקח ממך אחר השביעית:

וחרנא אמר יישר. כחך הוא דיכול לומר לו אבל זה אסור:

מאן דאמר חרוש כו'. ולהאי מ"ד מהו שואלין בשלומן דקאמר:

איישר. חילך זהו שאילת שלום דמותר לעכו"ם:

ומ"ד לעכו"ם יישר. כלומר להאי מ"ד דאמר מחזיקין הוא חרוש ושאילת שלום איישר ומה שואלין בשלומן של ישראל:

שלום עליכם. אבל לגוי ס"ל דאסור לשאול בשמו של הקב"ה ולאידך מ"ד דמחזיקין הוא איישר סבירא ליה דשאילת שלום לגוי נמי שלום עליכם הוא:

דלמא. מעשה ברבי חנינא ורבי שמואל שעברו על אחד מחורשי שביעית ואמר ליה רבי שמואל איישר חילך:

לא כן אולפן מרבי ולא אמרו העוברים ברכת ה'. לעוברים על המצות אסור לברכם:

לדרוש אין אתה יודע. שחכמים דרשו. הני קראי על העכו"ם אומות העולם:

פיסים כו'. מיני מסים הן:

סליק פירקא בס"ד

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף