פני יהושע/בבא מציעא/נה/ב

פני יהושע בבא מציעא נה ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בגמרא וכי עשו חכמים חיזוק לדבריהם כשל תורה. פי' דדמאי עיקר הפרשתו אינו אלא מדרבנן דאף על גב דהוי ספק דאורייתא דקי"ל לחומרא מ"מ שאני הכא דרוב ע"ה מעשרין הם ומדאורייתא אזליה בתר רובא אלא דחכמים חיישי הכא למיעוטא כיון שהוא מיעוט המצוי וכ"כ התוס' בפ"ק דשבת:

בתוספות בד"ה כסף על נחשת וא"ת כיון דתנא דמחללין כסף כו' אף על גב דאסור בודאי אפילו מדוחק כ"ש כסף על נחושת כו' עכ"ל. משמע מהכא דפשיטא להו דכסף על כסף גרע טפי מכסף על נחושת והיינו דמוכח כן ממתניתין דסלע של מ"ש שנתערב דמייתי בסמוך וכדפרש"י דאמאי לא התירו לו לחלל על היפה שבאותן שני סלעים מעיקרא ולהתנות אלא ע"כ דכסף על כסף אפילו מדוחק נמי לא אבל קשה לי טובא שהרי התוס' עצמם לעיל דף מ"ה בד"ה ליפלוג בסלעין על סלעין הביאו משנה דמעשר שני וז"ל אין מחללין כסף על כסף דברי רבי מאיר וחכמים מתירין א"כ משמע להדיא דכסף על כסף עדיף מכסף על נחושת דהא לחכמים כסף על כסף מותר אפילו בודאי וכן משמע נמי להדיא מסוגיא דלעיל דפריך ליפלגו בסלעין על סלעין משמע דסלעין על סלעין עדיף מסלעין על דינרין וה"ה מסלעין על נחשת דמאי שנא וזה מבואר להמעיין ואף לתירוץ הראשון שכתבו שם התוספ' דסלע שאינו חריף על החריף כ"ע מודו דמחללין ואם כן ע"כ הא דקתני הכא בדמאי מחללין כסף על כסף היינו שאינו חריף על החריף דאלת"ה למה יחלל כמו שהקשה ריב"ן לעיל ואם כן ודאי עדיף טפי מכסף על נחשת. ולפ"ז צ"ל דהא דאמרינן לקמן בסלע של מ"ש שנתערב שצריך לחלל על נחשת ולא התירו לחלל על סלע אחר היינו כמ"ש שם רבינו שמשון והברטנורה דגזרינן שמא יקח סלע א' מאותן שני סלעים ולא יתנה כלל. מיהו כל זה לגירסת התוספות אבל כבר כתבתי לעיל בלשון התוספות הנ"ל דגירסת הספרים שלנו אין מחללין כסף ופירות על כסף דברי רבי מאיר וחכמים מתירין והיינו דפליגי כשבא לחלל בחצי דינר כסף ובחצי דינר פירות וכן פירשוהו כל מפרשי המשניות והוא מבואר בירושלמי אם כן לפ"ז מצינן למימר שפיר דבכסף על כסף גרע טפי מכסף על נחשת וכ"ע מודו דאסור וכן מבואר שם בירושלמי מ"מ דברי התוספות כאן צ"ע לפי גירסתם במשנה דמ"ש שהביאו לעיל ודו"ק. אח"ז עיינתי בלשון הרמב"ם ז"ל הלכות מ"ש ויראה לי מדבריו דאף ע"ג שהוא גורס ג"כ אין מחללין כסף ופירות על כסף כגירסת הספרים שלנו אפ"ה ס"ל דכסף על כסף עדיף טפי מכסף על נחשת והא דאמרינן גבי סלע שנתערב דמביא מעות של נחשת נ"ל מפירוש הרמב"ם דהיינו לרבותא וכ"ש כשמחללו על כסף שכ"נ מלשונו בפ"ו מהל' מ"ש דין א' ע"ש:

בד"ה ויחזור ויפדה פי' רש"י כו' וקשה לפירושו דמכמה מקומות ה"מ לאתויי כו' ותו מדקאמר כו' ותו מה שפירש דלפדות הפירות עדיף מלעלות איפכא משמע עכ"ל. ולענ"ד דמכל זה אין סתירה לפי' רש"י דמה שהקשו דה"ל לאתויי הא דתנן דדמאי אין לו חומש י"ל דה"מ למידחי הא ר"מ והא רבנן והכי אוקמוה בהדיא בירושלמי דההיא דדמאי אין לו חומש מיתוקמא דלא כר"מ ועי"ל דכיון דההיא דדמאי אין לו חומש איירי בפודה מעשר שני של דמאי אפשר דבהא אפילו רבי מאיר מודה דבכה"ג לא שייך לעשות חיזוק כשל תורה דאין כאן לא חיזוק ולא קנס שהקרן והחומש הכל לבעלים ועוד שהרי יכול אדם להערים על החומש כדאיתא בפ"ד דמעשר שני ואם כן מה הועילו חכמים בתקנתן וממילא א"ש נמי הא דלא מייתי ממתניתין דהכא דקתני הפודה מעשר שני ולא קתני של דמאי ועוד יש טעם אחר ע"ז דאפילו לר"מ אין מוסיף חומש על מ"ש של דמאי הובא בתוי"ט במשנתנו בשם הירושלמי עיין עליו ומה שהקשה דעדיפא ה"מ למיפרך מכסף על כסף כבר מילתי אמורה דאדרבא להרבה מהמפרשים משמע דכסף על כסף עדיף טפי מכסף על נחשת כמ"ש בסמוך ואף דרש"י ז"ל עצמו כתב בד"ה מפני שאמרו דכסף על כסף אפילו בדוחק אסור אפ"ה כיון שזה אינו מפורש במשנה דהא איכא למידחי כפי' רבינו שמשון והברטנורה מש"ה ניחא ליה לתלמודא להקשות מכסף על נחשת דתנינן בהדיא ומה שהקשו על מה שפי' רש"י דלפדות הפירות עדיף מלהעלותם ובכמה דוכתי משמע להיפך דלקוח בכסף מעשר אינו נפדה. נלע"ד דלק"מ דהא דאמרינן לקוח אינו נפדה היינו בלקוח גמור שלקחו ע"מ להעלותן לירושלים שהרי חל עליו קדושת מעשר ומש"ה אינו נפדה דלא אלים קדושתיה למיתפס פדיונו דהכי אוקמוה בפ' איזהו מקומן ואפי' בכה"ג גופא כ"ע מודו דלכתחלה אין לחלל כסף על פירות כדאמרינן לעיל בריש פירקין ובדוכתי טובא במסכת מעשר שני משמע כן וע"כ הא דתנינן בלקוח בכסף מעשר בריחוק מקום היינו בדיעבד שאם עבר וקנה איזה דבר בכסף מעשר אינו נפדה עוד אבל ההיא דהכא לא איירי שקנה הפירות כדי להעלותן דל' מחללין לא משמע כן ועוד דדומיא דכסף על כסף ואינך כולהו בחד גוונא נקיט להו דאיירי דרך חילול ואפי' לכתחלה שרי שאם צריך להוציא מעות מ"ש לחולין יכול לחלל המעות לפי שעה על הפירות לא כדי להעלות הפירות אלא שיהא בדעתו לחזור ולחלל הפירות על הכסף ולהביא הכסף לירושלים והיינו דמסיק ובלבד שיחזור ויפדה את הפירות פי' שבתחלה צריך שיהא בדעתו בשעת החילול לחזור ולפדותן ובכה"ג ודאי שרי לפדותן ולא שייך בכה"ג הטעם דלא אלים קדושתם לתפוס פדיונם דהא מעולם לא חל עליו קדושת מעשר גמור אלא ע"מ לתפוס פדיונם והתמיה בעיני שהתוספות עצמם כתבו כעין זה בפרק לולב הגזול דף ל"ט לענין אי שרי לחלל כסף על פירות בכה"ג שאין בדעתו להעלותם וכ"כ בשם הירושלמי ואם כן אף אני אומר שיש לחלק בזה לענין שאין זה בכלל מה שאמרו בלוקח מ"ש שאינו נפדה דבכה"ג לאו לוקח מיקרי וכמ"ש נ"ל נכון בטוב טעם ליישב פי' רש"י שיהיו שרירין וקיימין ודו"ק:

בא"ד לכן נראה לפרש כו' והוצרך להביא מתני' דמחללין כו' דלא תימא כמו כן מיקל ר"מ בודאי כו' עכ"ל. פי' דבלא"ה הייתי אומר דכל הני דנקיט ר"מ הכא לא איירי דוקא בדמאי אלא ה"ה לודאי מש"ה מייתי מההיא דכסף על נחשת דבודאי אסור וע"כ הא דתנן כסף על כסף היינו דוקא משום קולא דדמאי משא"כ בודאי וממילא סיפא נמי הא דקתני יחזור ויפדה את הפירות היינו דוקא בדמאי דהקילו משא"כ בודאי דומיא דרישא וא"כ מקשה שפיר דסברת ר"מ הפוכה מחכמים. אבל זה דוחק דכי היכי דבלא"ה הוי אתי ליה שפיר דלענין פדיית הפירות מיקל ר"מ אפי' בודאי אכתי יש לנו לומר כן דנהי דההיא דמחללין כסף על כסף היינו דוקא בדמאי דהקילו אפי' לרבנן דר"מ משא"כ ההוא דיחזור ויפדה דמחמרי חכמים ע"כ יש לנו לומר דהא דמיקל ר"מ היינו משום דבודאי נמי שרי וצ"ע. ועוד קשה לי דלכאורה אף לפי' התוספות לא תירצו כלום למה שהקשו אמאי מייתי מכסף על נחשת מדוחק ועדיפא ה"מ למיפרך מכסף על כסף דמדוחק נמי אסור בודאי מיהו י"ל כיון דלפי' זה עיקר הקושיא אינה מבבא דחילול אלא מיחזור ויפדה הפירות אלא דמייתי למתני' דמחללין לראיה בעלמא א"כ לא חש לדקדק כל כך להקשות קושיא אלימתא כיון שאין זה מעיקר הקושיא כלל כן נ"ל בכוונתה ודו"ק:

בא"ד ואביי ס"ל בסמוך כו'. עי' במהרש"א באריכות ודברים פשוטים הם דלמאי דמקשה רב ששת עליה דשמואל דסברות ר"מ וחכמים הפוכים משני ליה רב יוסף שפיר דממשניות עצמן חזינן דסברות ר"מ וחכמים הפוכים לענין קולא וחומרא דדמאי וכל מה שנאמר לתרץ המשניות יתורץ ג"כ אליבא דשמואל ובכלל דברי מהרש"א ז"ל דברי אלא שהאריך ומה שדקדק מהרש"א ז"ל דלאביי עיקר חסר מן הספר יבואר לקמן בעזה"י:

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.