ערך/תלמוד תורה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png תלמוד תורה

לימוד אחרים[עריכה]

בשו"ע (יו"ד סימן רמב ס"ב) כתב שיש מצוה על כל חכם ללמד תורה לתלמידים, אלא שיש מצוה להקדים בנו ובן בנו.

ובביאור הגר"א (סק"ה) הביא מקור הדברים מתנא דבי אליהו (פכ"ז) על הפסוק הלא פרוס לרעב לחמך כי תראה ערום וכיסיתו, אם ראית אדם שאין בו ד"ת הכניסהו לביתך, למדהו ק"ש ותפילה ולמדהו פסוק אחד בכל יום או הלכה אחת וזרזהו במצוות, לפי שאין לך עירום בישראל אלא מי שאין בו תורה ומצוות שנאמר ואת ערום ועריה[1].

לנשים[עריכה]

חיוב ואיסור נשים. תורה תמימה (דברים יא יט, בהערה אות מח), אבי עזרי (ריש הל' ת"ת), אור ישראל (מאנסי) (גליון ח), חדש על ה(מ)דף (סוטה כ).

לעבדים כנענים[עריכה]

עי' חדש על ה(מ)דף (כתובות כח).

הנאה מלימוד תורה[עריכה]

יעויין בהקדמת האגלי טל שכתב כי זה היא עיקר מצות לימוד התורה להיות שש ושמח ומתענג בלימודו[2] ואז דברי תורה נבלעין בדמו. ומאחר שנהנה מדברי תורה הוא נעשה דבוק לתורה. ויצא חוצץ כנגד קצת בני אדם טועין מדרך השכל בענין לימוד תוה"ק ואמרו כי הלומד ומחדש חדושים ושמח ומתענג בלימודו אין זה לימוד התורה כ"כ לשמה כמו אם היה לומד בפשיטות שאין לו מהלימוד שום תענוג והוא רק לשם מצוה.

קיום מצות תלמוד תורה בק"ש שחרית וערבית[עריכה]

עי' חדש על ה(מ)דף (נדרים ח).

תלמוד תורה מתוך סכנת נפשות[עריכה]

עי' חדש על ה(מ)דף (כתובות עז).

מה שלבו חפץ[עריכה]

יעויין בגמרא עבודה זרה (יט.) שיעסוק במה שלבו חפץ.

האר"י (ספר הגלגולים פ"ד) הביא שיש בני אדם שכל חפצם ועסקם בפשטי התורה, ויש שעסקם בדרוש, ויש ברמז, ויש בגימטראות, ויש בדרך האמת, הכל כפי מה שעליו נתגלגל בפעם ההיא, כיון שהשלים פעם אחרת בשאר העניינים, אין צורך לו שבכל גלגול יעסוק בכולם. ובשבט מוסר (פ"א אות יג) הביא דבריו והוסיף שאל יביט אדם לדברי המנגדים באמרם למה אתה מוציא כל ימיך בפרט זה של תורה ולא בפרט זה, משום שעל מה שחשקת ללמוד על דבר זה באת לעולם, ואם תשים דעתך לדבריהם יכריחוך להתגלגל בזה העולם פעם אחרת... ולכן לא תשמע לדברי המשחית נפשך הזה, כי דע שהשטן מתלבש באלו האנשים.

שלא לשמה[עריכה]

עי' חדש על ה(מ)דף (נזיר כג).

סותרת לרדיפה אחר הממון[עריכה]

הכלי יקר (בראשית לב כה) מבאר שהאבקות מלאכו של עשו עם יעקב הועילה, "שעל ידי שנעשה אוהב כסף... על ידי זה לא יוכל לראות בסתרי התורה והחכמה... להורות לו כי שני קנינים אלו התורה והממון הם כצרות זו לזו... היינו שנדחה האחד מפני חבירו, כמו שנאמר 'טוב לי כי עניתי למען אלמד חוקיך'". ועוד כתב שם בהמשך דבריו: "אבל מכל מקום אהני מעשיו של סמא"ל לעשותו צולע על יריכו, ולסגור בעדו שערי בינה, לבלתי היות לו מבוא לבא ב'סוד ה' ליראיו' כל זמן היות עינו על ממונו והיותו להוט אחר בולמוס קנייני העולם הזה".

מתוך יסורים[עריכה]

איתא בסוכה (מה:) אמר חזקיה א"ר ירמיה משום רשב"י יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין מיום שנבראתי עד עתה. ובספר ערוגת הבושם (לקדמון רבינו אברהם ברבי עזריאל) תמה למה שיבח עצמו, ויישב: ואומר אני שלא לשבח עצמו אמר כן, אלא מפני שהיה במערה י"ג שנה ועסק בתורה מתוך יסורין גדולים, כמבואר בשבת (לג.) ואמר כן כדי שיעסקו בנ"א בתורה אפילו בקבלת היסורין הגדולים.

ערכים קשורים[עריכה]

*ביטול תורה

*חידושי תורה

*תורה מגנא ומצלא

*תורה שבעל פה



שולי הגליון


  1. ועיין בד קודש (הקדמה לח"ב) שלמד מזה שהוא מדין צדקה וממילא נאמר לגבי דין זה העוסק במצוה פטור מן המצוה, ול"ד ללימוד מצוה בעצמו שמבטלים תורה בפני מצוה עוברת שהלומד שלא ע"מ לקיים טוב לו שנהפכה שלייתו על פניו.
  2. ועי' אבני נזר (או"ח ח"א סי' ס) שהקשה על זה השואל מהא דברכות (כא.) דיליף ברכת התורה לאחרי' מברכת המזון, ופריך מה לברכת המזון שכן נהנה, ומבואר דבתורה לא חשיב נהנה. וע"ש באבני נזר מה שכתב לתרץ. ועי' פניני רבנו הקהלות יעקב על סדר הש"ס (סי' א), ושם מציין לעיין בספר משמר הלויים (ברכות כא.). (ועי' נודע ביהודה (מהדו"ת יו"ד סי' רא) וז"ל: אבל אני בעניי אני שמח בחלקי חלק הנגלה בש"ס ופוסקים וכו').
מעבר לתחילת הדף