ערך/תיקון חצות

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png תיקון חצות

שו"ע אורח חיים סימן א סעיף ג ראוי לכל ירא שמים שיהא מיצר ודואג על חורבן בית המקדש.

תיקון חצות וסליחות, מה עדיף[עריכה]

בספר ברכי יוסף (או"ח סי' תקפ"א ס"ג),כתב: וז"ל: מי שקם באשמורת וכבר הציבור אומרים סליחות ואין פנאי לומר תיקון חצות וסליחות וצריך לבטל אחד מהם, טוב שיאמר תיקון חצות כסדר האר"י זצ"ל, והוא עיקר גדול יותר ויותר מהסליחות[1], [כ"כ הרב מהר"ם זכות בתשובה כת"י[2], עכ"ל. והובאו דבריו בספר כף החיים (שם סק"ד) ובספר בן איש חי. ויש שכתבו[3] לבאר מה שאין נוהגין כן, לפי שענין תיקון חצות הוא ג"כ מכלל הדברים שאין להם שיעור, אם ירצה לצאת בזה - יאמר מזמור אחד "על נהרות בבל" ועוד "מזמור לאסף". וכי לא נמצא בהסליחות הרבה התעוררות על גלות השכינה והצדיקים, ובלבד שיכוין לבו לשמים - לא יחסר לו שום דבר[4].



שולי הגליון


  1. הו"ד בשערי תשובה סי' א' סק"ו ובסי' תקפ"א סק"א.
  2. נדפס באגרות הרמ"ז סי' ט"ז, וע"ע במט"א תקפ"א סי' ט"ז ובאלף המגן אות כ"ה שאם יש שהות יאמר קודם התיקון ולאח"ז יאמר הסליחות.
  3. עי' שו"ת שלמת חיים או"ח ס"א.
  4. וכ"כ המקור חיים [לבעל החוו"י סי' א' עיין שם, ומקור נאמן לדברי רבינו בשער הכוונות (דרושי הלילה, דרוש תיקון חצות דף נ"ח) "ותאמר תחילה על נהרות בבל כו' ואח"כ מזמור לאסף ותכוין לבכות על הריגת הצדיקים", עיין שם].
מעבר לתחילת הדף