ערך/שירת נשים

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png שירת נשים

קרובות[עריכה]

בענין זה מצאנו שני נידונים: א' עצם שמיעת קרובתו שרה אם יש בכך משום ערוה, וזה לא שייך באשתו כשהיא טהורה[1]. ב' אמירת דברים שבקדושה בעת שמיעת קרובתו שרה, וענין זה שייך גם באשתו כשהיא טהורה, ויש לדון גם לענין זמירות שבת אם חשוב דבר שבקדושה.

בספר הקטן והלכותיו (ח"א עמוד 18) כתב בשם הגרשז"א להקל בשמיעת אחותו מעל גיל י"א שנים השרה זמירות שבת. אך לשמוע שירתה סתם אינו נכון. והגריש"א (קובץ תשובות ח"ג סימן י) כתב שלא יזמר עם אשתו או אחתו זמירות שבת שאסור לומר דברים שבקדושה בשעה ששומעם שרות. ורבי ניסים קרליץ הורה (חוט שני אה"ע סימן כא ס"א אות י בפרטי הדינים) שאחותו מעל ג' שנים אסור לשומעה בזמן שמזמרים זמירות שבת שיש בהם קדושה, וכתב שבזה הורה החזו"א לאסור שמיעת אחותו ששרה, דהיינו דוקא בשעה שקורא את שמע. ועוד העמיד שם הוראה זו באופן שהשמיעה מביאתו לידי הרהור, אך בלא"ה מותר לשמוע אחותו שרה.



שולי הגליון


  1. מה שאין כן כשאינה טהורה - עי' ההלכה במשפחה (פרק ב אות יג) בשם לחו"ש ובן איש חי. ולעניין אשתו נדה המזמרת שלא לשם הנאה אלא רק ליישן התינוק כתב שם (ב'הדרכה והערות' בסוף הספר) שאם אלו שירים הרגילים ליישן התינוקות, וניכר מהניגון שאינו מושך כלל אלא תינוק לבד, נראה שאין איסור על הבעל לשמוע, ובלבד שלא יתכוון ליהנות ולא יזמר עמה, ואף שבספר "בן איש חי" מחמיר לכתחילה לצאת מהחדר כשאפשר לו לצאת, נראה להקל כיון דמוכח שאינו אלא ליישנו לבד, ויש מהאחרונים שמחמירים גם בזה, מיהו לענין זמירות שבת שהבעל נהנה, ודאי שאין להתיר, וכשיש שם עוד אדם אחר אסורה בשירה גם בימי טהרתה, עד כאן דבריו.
מעבר לתחילת הדף