ערך/סכנה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png סכנה

דבר מסוכן אם חשוב אינו ראוי[עריכה]

במרחשת (ח"א סימן כ) דן באתרוג שאינו ראוי מחמת סכנה, כגון שהיה תחת המטה אם נחשב לכם.

עוד דן שם כעין זה גם לגבי שחיטת בהמה שאכלה רעל ביום טוב, אם חשבינן ליה כשוחט בהמה שאינה ראויה לאכילה.

ורצה לתלות נדון זה במחלוקת רש"י ותוספות (יבמות ע.) אם ערל שמתו אחיו מחמת מילה חשיב ערל, שלדעת רש"י אף שאינו ראוי לכך מחמת סכנה עכ"ז חשיב ערל ולדעת ר"ת אינו חשיב ערל כיון שאינו ראוי.

ובשו"ת עין יצחק (או"ח סימן כד) הביא מהירושלמי שיין מגולה פסול למזבח כיון שאינו ממשקה ישראל, הרי שדן הירושלמי דבר האסור משום סכנה כאינו ראוי לישראל. ועי"ש במרחשת שדן לומר שהבבלי חולק בזה על הירושלמי וס"ל שאינו חשוב בכך אינו ראוי.

דברים המוזכרים בגמרא שהם סכנה[עריכה]

כתוב בשו"ע (או"ח קעג ב): בין בשר לדגים חובה ליטול [- ידיים] משום דקשה לדבר אחר [- צרעת] וחמירא סכנתא מאיסורא. וכתב עליו במגן אברהם (ס"ק א): ואפשר דבזמן הזה אין סכנה כ"כ דחזינן כמה דברים המוזכרים בגמ' שהם סכנה לרוח רעה ושאר דברים והאידנא אינו מזיק דנשתנו הטבעיות וגם הכל לפי טבע הארצות וכו'[1]. ועי' חדש על ה(מ)דף (מועד קטן יא).

מעבר לתחילת הדף




שולי הגליון


  1. ועי' מועד קטן (יא.): אמר רב, אמר לי אדא ציידא, כוורא [- דג] סמוך למיסרחיה מעלי וכו', ובתוספות (ד"ה כוורא): ובזמן הזה תופסים סכנה למיכל סמוך לסירחון, וגם משתי עלה אבוה דאמר בסמוך דמעלי, ושמא נשתנו כמו הרפואות שבש"ס שאינן טובות בזמן הזה וכו'. וכ"כ רעק"א בהגהות השו"ע (יו"ד סי' קטז): אין לשתות מים אחר דגים, דהוי סכנה. תוס' (ספ"ק דמועד קטן). ועי' שו"ת שם אריה (יו"ד סי' כז) שתמה על הרמב"ם, הטור והשו"ע שהשמיטו הרבה דברים שנזכרו בש"ס שאסורים משום סכנה, וביאר על פי דברי היש"ש (חולין ח יב) שיש חרם קדמונים שלא לסמוך על רפואות התלמוד כדי שלא להוציא לעז על חכמים כשלא יועילו הרפואות מחמת שינוי המקומות והזמנים, ומשום הכי לא כתבו הרמב"ם, הטור והשו"ע את כל אלו הדברים המוזכרים בש"ס כדברי סכנה, כיון שבימינו אין בהם משום סכנה.
מעבר לתחילת הדף