ערך/מצוות בטלות לעתיד לבוא
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
מצוות בטלות לעתיד לבוא
מקורו[עריכה]
ת"ר בגד שאבד בו כלאים... עושה ממנו תכריכין למת. אמר רב יוסף זאת אומרת מצות בטלות לעתיד לבא[1].
ביאורו[עריכה]
יש מפרשים שהכוונה על זמן שאחר התחייה[2]. לשיטה זאת, בימות המשיח שיבנה בית המקדש עדיין יהיו המצוות קיימות (ולכן חיישינן שמהרה יבנה בית המקדש ויבואו לאכול חדש[3]), ולא יתבטלו עד לאחר זמן כשיקומו המתים לתחייה[4]. ויש מפרשים שאין זה אלא רק ברגע התחיה, אבל אחר כך יחזור לאיסורו[5].
ויש מפרשים שמצוות אינן בטלות בזמן תחיית המתים, ומה שאמרו מצוות בטלות לעתיד לבוא, אינו אלא על משך זמן המיתה[6], שכיון שמת אדם נעשה חופשי מן המצוות[1]. לשיטה זאת אין החידוש בעצם הדבר שהמת פטור מן המצוות, אלא שאפילו שאר בני אדם החיים אינם מוזהרים על המת[7]. והסוברים בגמרא שהמצוות אינן בטלות לעתיד לבוא, היינו שאסור לנו להעבירם במצוות, ואע"פ שהם אינם מצווים, וכענין קטנים שנאמר בהם[8] "לא תאכלום", ודרשינן[9] "לא תאכילום"[10].
לעיון נוסף[עריכה]
- ↑ 1.0 1.1 מס' נדה (סא:).
- ↑ כן משמע מדברי התוספות (נדה סא: ד"ה אמר); וכ"ה בריטב"א (נדה שם) בשם הראשונים ושכן דעת 'רבי נ"ר', הלא הוא הרא"ה. ועיי"ש בריטב"א שמיישב מה שמבואר בסנהדרין (צב:) שהמתים שהחיה יחזקאל הניחו תפילין, בשני דרכים. ועי' קובץ שיעורים (ח"ב סי' כט) מה שכתב לחקור בזה.
- ↑ מס' ראש השנה (ל.).
- ↑ הגהות יעב"ץ (ראש השנה ל.).
- ↑ הגהות מהר"צ חיות (נדה סא:).
- ↑ חידושי הר"ן (נדה סא:) בשם הרשב"א; ריטב"א (נדה שם) בשם 'מקצת רבותי' (היינו הרשב"א).
- ↑ חידושי הר"ן (נדה סא:).
- ↑ ויקרא (יא מב).
- ↑ מס' יבמות (יבמות קיד.).
- ↑ ריטב"א (נדה שם). ועיי"ש שתמה על שיטה זו, איך יעלה על הדעת שיהא ר' ינאי סובר שאנו מוזהרים על המת, והיאך זה דומה לקטנים. ועוד תמה על לשון הגמ' "בטלות לעתיד לבוא", שאין משמע כלל שהחידוש הוא לגבינו, שאנו לא מוזהרים להעבירם על המצוות. אמנם מה שנקט לשון "לעתיד לבוא", ולדעת הרשב"א אין הכוונה אלא לזמן המיתה ואילו לאחר מכן ישובו ויתחייבו במצוות, כתב הריטב"א שמצאנו לשון 'לעתיד לבוא' על זמן מועט - שלא תהא מכשילן לעתיד לבוא.
| לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
|---|---|
|
| |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |