ערך/מוקצה מחמת איסור
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
מוקצה מחמת איסור
דבר שהוא מנוע מלהשתמש בו מחמת שהיה אסור להשתמש בו בכניסת השבת בבין השמשות, הרי הוא מוקצה במשך כל השבת, גם אם נסתלקה הסיבה שמחמתה היה אסור להשתמש בו בכניסת השבת בבין השמשות, כגון נר שהדליקו בו באותה שבת אסור כר' יהודה [שבת מד.].
רק כשהדבר בעצם אסור[עריכה]
דעת הרמב"ן (מלחמות, יט: ד"ה אמר) שדבר שמנוע מליטלו מחמת איסור אינו חשוב מוקצה מחמת איסור, אלא רק באופן שהדבר בעצמו אסור או שנעשה בעצמו בסיס לדבר האסור.
באיסור דרבנן[עריכה]
נחלקו הראשונים אם איסור דרבנן יש בכוחו להגדיר הדבר כמוקצה מחמת איסור. לדעת רש"י (ביצה לא: ד"ה נוטל) אינו חשוב מוקצה מחמת איסור, ולדעת הרמב"ן (מלחמות, יט: ד"ה אמר) הו"ד בר"ן (יז: מדפה"ר ד"ה בית) די בכך להגדירו מוקצה מחמת איסור.
בפירות הבאים מחוץ לתחום[עריכה]
הרשב"א בתשובה (ח"ד סימן מז הו"ד בבית יוסף סימן תקטו ונפסק להלכה ברמ"א סוס"י תקטו) פסק להדיא שפירות של ישראל שהיו מחוץ לתחום אסורים לכל משום מוקצה, שכיון שהיו חוץ לתחום הקצם הבעלים מדעתו.
אמנם הט"ז (סימן תקיח סק"ז) כתב שאין להגדירם מוקצים מחמת איסור, בין לדעת רש"י (הו"ד לעיל) שאיסור דרבנן אין בו משום מוקצה מחמת איסור, ותחומין דרבנן, ובין לדעת הרמב"ן (הו"ד לעיל) שרק איסור בגוף הדבר מגדירו כמוקצה מחמת איסור, ותחומין אינם איסור בגוף הדבר אלא מניעה צדדית מהישראל לבוא ולקחתו בשבת.
ביטול כלי מהיכנו[עריכה]
יעויין בערך "*ביטול כלי מהיכנו".
ערכים קשורים[עריכה]
| לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
|---|---|
|
| |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |