ערך/הכשר מצוה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png הכשר מצוה

אופנים שהכשר מצוה נחשב כמצוה[עריכה]

למרות ש""הכשר" מצוה הוא כשמו רק "מכשיר" ומכין את האפשרות לקיום המצוה, בכל זאת מצינו כמה אופנים בהם עולה דרגתו ודנים אותו כמצוה:

  • דבר שבסיבתו תתקיים מצוה –
המאירי בברכות (ח: ד"ה כל) כתב לענין אכילת ערב יו"כ: "כל העושה דבר על דעת שבסיבת אותו דבר תתקיים מצוה הרהו כמי שעשה מצוה". [וקצת צ"ע א"כ למה צריך דרשא על זה, אך אולי שמדרשא זו גופא נמצינו למדים גדר זה דהכש"מ]. ועי' מנ"ח (מצוה ה' סקי"ג) דמחוייבין להתקרב לירושלים קודם הפסח שלא ליכנס תחת הפטור של היה בדרך רחוקה', וכן מה"ט מחוייבין לקנות לולב ושופר קודם החג. וע' תוס' ישנים (יומא לג). ומהר"ש קלוגר בשנות חיים (סי' שמז, והוא מ'ובחרת בחיים' סי' ט') דן בענין הכש"מ, ובסוף הסי' הוכיח מ"כל האוכל בתשיעי כאילו התענה תשיעי ועשירי" אליבא דפרש"י שם דהוי כמצוה. ועוד הוכיח מדמברכין על נר של שבת אף שעדיין אינו מקיים עונג שבת. אך שם (סי' שיד) הקשה בזה סתירת הסוגיות, דביומא (מח:) קאי בתיקו אם מכשירי מצוה כמצוה ובפסחים (צ.) קאמר דמכשירי פסח כפסח. [והראיה מברכה דנ"ש יש לדחות שהיא על מצות "כבוד השבת" דאיכא גם בערש"ק, כדכ' בביה"ל (ח"א יא), או על עצם "מצות הדלקת הנר"].
  • הכשר המוכרח מצד המציאות –
תוס' ביבמות (ו. ד"ה שכן הכשר), ריטב"א ומאירי שם, תרומת הדשן (סי' קב) לענין הדלקת נ"ח בערב שבת, ושם בתשו' החדשות (סי' נז) ובלקט יושר (ח"ב עמ' 63) לענין שייכות הכהן בפדיון הבן, והוכיח כן מיבמה ומלאו דלו תהי' לאשה דמאנס. ובית דוד (או"ח תיז) לענין עשיית שופר וסוכה ולולב, ואבני נזר (יו"ד שלח) לענין מציצה במילה, ולענין עליה לאר"י (או"ח תקלה סק"י) ואכילת תרומה ע"י ידיו (שם סקי"ג-טו) ופסח ומצה ומרור ע"י ידיו (שם סוף הסימן), וקובה"ע (סי' יג). ובפר"ח (תקפה ס"ב) כתב דלהירושלמי (פ"ט דברכות ה"ג) מברכין על הכנה למצוה שא"א בלעדה. [אך כמדומה שחזר בו שם מזה]. ועי' מנ"ח הנ"ל. ונראה להביא ראיה לדרך זו מדברי הגמ' לענין שופר "רחמנא אמר תיקעו" והא המצוה היא לשמוע קול שופר א"כ היכן א' רחמנא "תיקעו". אלא לאו ש"מ כנ"ל ש"מ דכיון שא"א לשמיעה בלא תקיעה ע"כ דרחמנא אמר תיקעו. [ואף דאה"נ איכא קרא בתהלים (פא ד), הא גופא צ"ב למה מייתו קרא מתהילים אם בתורה לא נא' כן, אע"כ שגם מהתורה איכא חובת "תיקעו"].
  • הכשר הכתוב בתורה –
כך כתבו בהעמק שאלה (קסט סק"א, ח"ג עמ' שטז) וב'סביב ליראיו' שעל ספר יראים (טו סוף סקי"ב).
  • כשא"א לברך על עיקר המצוה מברכין על פעולות אחרות במצוה –
מגילת אסתר שורש יב (במחלו' הרמב"ם והרמב"ן בגדר מצות תרו"מ). הוד צבי לענין פו"ר, וכן מטו משמי' דהגר"ח, וכ"כ זכרון שמואל (ס"ס חי אות ב') בסוגריים לענין תקיעת שופר.
  • בחמדת ישראל להגרמ"ד פלוצקי זצ"ל (אות יב) מוכיח מס' המצוות (ל"ה) דכל הכש"מ מצוה הוא, ומציין שם לתוס' ותרוה"ד הנ"ל.

ברכה על הכשר מצוה[עריכה]

ע"ע *הכשר מצוה.

מעבר לתחילת הדף