עץ יוסף על שמות רבה/מב/ג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


שמות רבה


מפרשי המדרש

ידי משה
יפה תואר
מתנות כהונה
עץ יוסף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

עץ יוסף על שמות רבה TriangleArrow-Left.png מב TriangleArrow-Left.png ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

נתנדה משה. דאין רד אלא נדוי. הכוונה שהרחיקו ה' ממדרגת הנבואה כמו שהמנודה מרוחק. ואע"ג דנדי חמור מנזיפה קאמר וניזוף לומר דנדוי זה אינו אלא קרוב לנזיפה שהיה נבדל ממדרגת נבואתו כנזוף. לא שנדוהו בפירוש ח"ו:

והלכו לנחם אביהם כו'. מסמיכות וירד יהודה לוימאן להתנחם קמפיק. ומה שלא נתחרטו עד אחרי שראו בצרות אביהם. י"ל משום שהמכירה גופא היה לפי סברת דעתם כדת ודין. אך אחר כן שראו שגרמו צער לאביהם אז נתחרטו על המכירה (תולדות נח):

עשה לנו יהודה. האשימו ליהודה כי הוא הגדול ומלך עליהם ועליו מוטל לעיין יותר בדברים:

אילו אמר לנו אל תמכרוהו כו'. ויהודה היה סבר שלהפך ולעקור מחשבתם הרעה לגמרי א"א:

משל למדינה. משל לשליח שנזעף אע"פ שאין בו חטא. אך מפני שכל כניסתו לביתהמלך אינה אלא מפני שולחיו וכיון שהם מרוחקים ממילא ידחה הוא. כן משה לפי שגדולתו בשביל ישראל תתחייב ירידתו מירידתם כדלעיל:

פרוזבוטים. פי' שליח:

האיקונים. צורה ודמות. תרגום המסולאים בפז דמתילין איקוניהון לדהבא:

אמר לו המלך כו'. שיחזור לו לאחוריו כי עמו אשר שלחוהו סרחו ומרדו במלך (מת"כ):

וכי עמו של משה היו. דאע"ג דנקראו על שמו מפני שנתן נפשו עליהם כדלעיל פ"ל. אין זה אלא אחר שאמר מחני נא מספרך:

והמה דברו עלי כזבים. שמשום זה לא קראם עמו וכדמסיים בסוף הסימן:

יש אדם מחליף דבר טוב בדבר רע. כצ"ל (יפ"ת). ומפרש אוי להם שהם סכלים ואוילים שעושים מה שלא יעשה אדם:

ושיחור. גחלת:

דרש ר"ע וכי עמנו היה עסוק כו'. ופי' לעצמו פדה. שהשכינה היתה עמהם בגלות כדלעיל פ' ט"ו. ולא פדה אותנו כלו' לא כיון לפדותינו. והוא מ"ש וכי עמנו היה עסוק לומר שאע"פ שפדאנו לא נתעסק אלא בעבורו:

שנא' מפני עמך אשר פדית לך ממצרים גוים ואלהיו. (ש"ב ז' כ"ג). כצ"ל ועיקר ראיית המדרש הוא ממלת לך. מלת גוים ואלהיו הוא כמו כפל ענין:

רבנין אמרין זה אלהיך פדה אותנו. פסוק הוא בנחמיה (טי"ת) אף כי עשו להם עגל מסכה ויאמרו זה אלהיך אשר העלך ממצרים. ובאו להגדיל העון בזה הפסוק כי אם עבדוהו בשותפות אין העון כל כך חמור כדאי' באיכה רבתי ויעזבו את ה' ולא עבדוהו אפי' בשותפות. ולכך הביאו מקרא דנחמיה ויאמרו זה אלהיך (דייקא לשון יחיד) והא דכתיב בתורה אלה אלהיך וגו' (המורה על ריבוי ושותפות) יש לתרץ ע"ד דאי' בזוהר שישראל עשו י"ב עגלים למספר שבטי ב"י. ורבי חגי בא כחולק על רבנן ואמר זה אלהיך א"כ כאן. ר"ל כאן בתורה אצל מעשה העגל גופא אין כתיב זה אלא אלה אלהיך בל' רבים. זה יורה שעבדו העגל בשותפות. והא דאמר בנחמיה זה אלהיך. רמז למה דאי' בזוהר שעשו י"ב עגלים כמנין זה (תולדות נח):

ומכזבים בי ואנכי אפדם כו'. כלו' והיינו דכתיב ואנכי אפדם והמה דברו עלי כזבים. כי הכזב הוא אומרם שלא פדיתים לבדי אלא ע"י כח המזל כנ"ל:

אף אני אומר שאינן עמי. ר"ל לפי דבריהם אף אני אומר שאינם עמי:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף