עץ יוסף על שמות רבה/מב/א

עץ יוסף על שמות רבה מב א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

וגשם אין. וס"ד איש מתהלל במתת שקר:

יפותה קצין. וס"ד ולשון רכה תשבר גרם:

מי שהוא אומר ליתן מתנה. טעם המשל לשראל בזה לנותן מתנה הוא מפני שלפי החיוב היה להם לקבל העשיה אחר השמיעה אבל הקדימה נעשה לנשמע היה ותרנות ונדיבות בחקם לקבל דברי ה' בלב שלם בלי דקדוק אחר דברו:

ולברקים. אע"פ שלא נזכר ברקים בכתוב. הנם במאמר נשיאים ורוח. כי מבקיעת הענן ע"י הרוח יתילד הברק. ודקדק כאן להזכיר ברק מפני הנמשל שהוא על הקול שנתנו ישראל. ומהברק הקול נשמע למרחוק:

היו ס' רבוא של זקנים כו'. להפליג מעשיהם בא שחד מינייהו לא עיכב כדכתיב ויענו כל העם יחדיו וגו' שמשה דבר לכולם יחד וכולם יחד ענו לו כדכתיב ויענו כל העם קול אחד וגו':

ס' רבוא של זקנים כו'. נלמד מדכתיב (שמות יב לז) ויסעו ב"י מרעמסס סכתה כשש מאות אלף רגלי הגברים לבד מטף. משמע מדאמר כשש מאות ש"מ שגם הזקנים היו כמספר הזה ואמר כשש מאות אלף הזקנים היו מספר רגלי הגברים בערך זה. וס' רבוא של נשים נלמד ג"כ מדאמר רגלי הגברים שבא למעוטי הנשים. וגם מדאמר לבד מטף משמע שגם הטף היה בערך מספר זה:

ואמרו כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע. הוא לשון המדרש שתפס לשון הדומה ללשון מקרא. ומ"ש עברו על הכל אין הכוונה על נעשה ונשמע. וכן דייק בסמוך אמר הקב"ה עברו על העשיה. כלו' על דבור נעשה לבד עברו ולא על נשמע. וכן אמר לעיל סוף פ' כ"ז אמר הקב"ה שברתם נעשה ועשיתם העגל הזהרו בנשמע. אבל כוונתו במלת על הכל דעכו"ם שקולה כנגד כל המצות:

הרי קול שהיה קול. כלו' זה ודאי נקרא קול שהיה ראוי ליכנס באזני השי"ת. אחר שכל אלה יחד ענו קול אחד. ולזה ימשול לקול הברקים הנזכרים המרעים לארץ ולדרים:

עברו על הכל. פי' על כל המעשים דעכו"ם שקולה כנגד כל המצות כמש"ל. ובא"א גרס עברו על הקול:

שחבלו מעשיהם. היינו טוב הכנתם שהיו כמלאכים שהקדימו נעשה לנשמע כדדאי' בפ' ר"ע:

וישחקו לפנינו. ומזה נמשך ש"ד כדאי' התם:

ולא היה שם גדול מחור. כדכתיב הנה עמכם אהרן וחור מי בעל דברים יגש אליהם. והרגו אותו:

בזעף. בנזיפה ובכעס:

אין דבור האמור כאן. וידבר ה' אל משה לך רד:

למה"ש שהם עומדים ומבקשים לצאת ולחבל. כי שחת עמך דרש בלשון השחתה וחבלה שמה"ש מבקשים לחבל. ולא בלשון חבלת מעשים כדלעיל (תולדות נח):

אם מניה אניח אני את ישראל. מלהליץ עליהם:

וישראל קבלוה. ואע"ג דעברו על עשיה. הליץ משה שאף שעברו באחת יש להם זכות במה שקיימו השאר. והם צדיקים לגבי אותם שלא קבלו ולא קיימו כל עיקר. והקב"ה השיב שהמה עברו על העשיה כלה מאחר שעשו עכו"ם ששקולה ככל המצות. והא דאמר פ' כ"ז אבדתם נעשה הזהרו בנשמע. היינו אחר שעשו תשובה שאעפ"כ אבדו מעלת נעשה. וקאמר שיזהרו בנשמע שלא יחטאו כלל:

האמינו והשתחוו. כי אף שעברו על מצותיו יש להם שכר על ההכנעה לכבוד ה' כמכבד המלך אף שאינו עושה כמצותיו. והשיבו ה' עברו על ההשתחוויה שאחר שנתנו כבוד לעגל הרי הם מסירים כבוד ה' מעליהם:

הזכר לבחוריהם. שלא טעמו טעם חטא שהם חשובים מאד לפני ה' כדאי' בתד"א:

והקריבו לפניך זבחים. וזכות הקרבנות גדול שהעולם מתקיים בהם. והטעם להיותם מורים על הכנעת האדם לפני בוראו. וכ"ש שהוא לבא בברית עם ה' כמ"ש ז"ל גבי ויקח משה חצי הדם שנכנסו בברית. וע"כ אף שחטאו הם עמו ונחלתו ולא יוכל לעוזבם. והשיב ה' כי עברו על הברית. במה שזבחו לעגל וכאילו כרתו ברית עמו:

מה שאמרת בסיני אנכי ה' אלהיך. ואי' במכילתא שעל כל דבור ודבור היו אומרים הן וא"כ ה"ל כאילו אמרו ה' אלהינו. וענין המליצתו בזה שאף שהשתחוו וזבחו לעגל הנם מאמינים בה' כמו שהודו כי ה' האלהים. כי לא עבדו העגל בתורת אלהות אלא דרך אמצעי. א"כ לא כפרו בעיקר. והשיב ה' כי גם על זה עברו כי אמרו אלה אלהיך ישראל וכפרו באלהותו:

הוי נשיאים ורוח וגשם אין. חוזר לענין ראשון דנשיאים ורוח נדרש בישראל ששנו את דבריהם הראשונים כי זה יצדק בכל ד' הדברים שהליץ משה עליהם וה"ק קרא נשיאים ורוח וגשם אין איש מתהלל במתת שקר שכל המתנות של מצות שעשו עברו עליהם ובטלום ולא היה להם זכות לעמוד עליהם. רק שמ"מ מיד אחר שהמליץ משה עליהם בטל את הפורעניות של המלאכים שבקשו לכלותם ע"י שהאריך לבקש רחמים והאריך אפו של הקב"ה למנוע המשחיתים אף הזעף והכעס של הקב"ה במקומו עומד ולא היה יודע משה מה לעשות עד שהראה הקב"ה למשה שבילין:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

· הבא >מעבר לתחילת הדף