עץ יוסף על שמות רבה/כד/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הבא >
מעבר לתחתית הדף


שמות רבה


מפרשי המדרש

ידי משה
יפה תואר
מתנות כהונה
עץ יוסף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

עץ יוסף על שמות רבה TriangleArrow-Left.png כד TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הלי"י תגמלו זאת. משום דבעי לפרש ויסע משה את ישראל שהסיען מחטאו של ים כדלקמן מייתי סמך מהלי"י תגמלו זאת דדרשי' ליה במרים על הים. ואגב אורחיה מפרש ליה נמי בפירושים אחרים:

היה כותב ה"א למטן כו'. המדרש הזה מכוון למאי דאיתא בירושלמי פ"ק דמגילה צריך לכתוב ה"א למטה מארכובתו של למ"ד הלה' תגמלו זאת ה"א לה' תגמלו זאת עכ"ל. וכוונת הירוש' והמדרש דצריך לכתוב הה"א דהלי"י תגמלו זאת למטה מכפיפתה של למ"ד שהיא תיבה בפני עצמה ונפרשה ה"א (לפי גירסת הירושלמי. ופי' ה"א כמו הוי לפי גירסת המדרש כענין הלילו הה ליום) לה' תגמלו זאת. כלומר שיש קינה על הרעה הזאת איך לה' יגמלו זאת:

שנא' ימינך ה' כו'. עי' בפ' כ"ב סימן ב':

והיה צלמו של מיכה כו'. קמפרש עם נבל ולא חכם על צלמו של מיכה שעבר עמהם בים כי בזה עשו נבלה ע"ד וינבל צור ישועתו:

והנחתם דברי תורה. מפרש ולא חכם שהניחו דברי תורה וחכמה והתעסקו בדברי תפלות. וד"ת היינו פרשת החדש וקרבן פסח שכבר נאמר להם במצרים. ונלמד מדכתיב וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים שדרשו חז"ל שלא למדו תורה שנמשלה למים:

שהיו מקישים כלפי מעלה דברים. כדאמר בסמוך במצרים בטיט ובים בטיט. וזה ג"כ נכלל בעם נבל שהמרו בדברים כלפי מעלה:

שנא' אשר פדית לך ממצרים כו'. מביא ראיה למ"ש שפסל מיכה עבר עמהם דגוים ואלהיו ר"ל דהיינו הפסל שהיתה עמהם כדר"א במכילתא. ובירוש' סוכה תני בשם רשב"א עכו"ם עברה עם ישראל בים מה טעם אשר פדית לך ממצרים גוים ואלהיו. ומדכתיב וימרו על ים בים סוף מביא ראיה למה שאמר שהיו מטיחים דברים כלפי מעלה:

שלא היו רוצים לירד. שפי' על ים אצל הים. ופי' בים סוף הוא אחר שהיו בתוך הים ממש. וכן אמר לקמן סימן ב' על ים על שפת הים. בים סוף כמשמעו:

היה מלא טיט כו'. זה פליג על מ"ש בבמדב"ר פ"ט הקפה שלישו של ים. ובמכילתא כפה עליהם הים משני חלקיו ולמעלה. הרי שלא נבקע המים עד הקרקע:

שעשו נבלות. פי' שגרמו כן בעונותיהם. וזהו ולא חכם שהסכילו בדרכיהם:

שנא' עם נבל כו'. כתב היפ"ת לא נתחוור לי דעליה דהאי קרא קיימינן ומאי שנאמר. ונראה דגרסי' שנאמר בנים סכלים המה ולא נבונים המה:

הקב"ה גבור שבגבורים. הכוונה כי יש שיחשוב כי מי שמזלו בעזרו אין פחד אלהים לנגד עיניו כי לא יוכל לשדד המזל. על כן מכחיש וסותר דעה נפסדה כזאת:

הוי עם נבל. מפרש נבל כמו נופל שרמז היות האדם נופל ותחתון לגבי העליונים ובמ"ק מייתי זה על כתוב האלהים בשמים ואתה על הארץ. ושם ניחא יותר:

אם זכות אביך. פי' אם יש לך זכות רב הוא אביך כשם שבנו מתחטא וכו'. והלשון קצר כאן וצ"ל ואם לא זכיתם קנך כשם שהעבד אינו תובע צרכיו אלא עיניו תלויות לרבו כן אתם כו':

אם אביך למה קנך. פי' אם לשון אביך עדיף יאמר אביך ולא קנך. ואם לשון קנך עדיף יאמר קנך ולא אביך. ומשני דלצדדים קאמר וקנך פי' קונה אותך כעבד:

הוא מרחם כו'. לא דמי למתחטאים דקאמר לעיל דהתם לשמוע תפלתם בכל אות נפשם. והכא לענין מחילת החטא וגמולו מיירי:

מה העבד בטובתו כו'. שעל כרחם יעבדוהו ולא כל כמינהו לאפוקי נפשייהו מעבדותו:

כשהיא חיה. פי' עד שלא נתרכך (מתנות כהונה):

ומשרטת אותו. שע"י שהפת חרבה היא נדבקת במעיו ומשרטת אותו. אלא ברא הקב"ה מעין והוא הלחות שבגרונו ועי"ז יורדת הפרוסה אע"פ שהיא חרבה:

עשאך למה שאתה צריך. כלו' תיקנתך בכל מה שתצטרך. וכדאי' בספרי פ' האזינו עשאך כנונים כנונים מבפנים שאם תעלה אחד מהם על גבי חבירתה אין אתה יכול לעמוד. ופי' שברא לבני מעיים בסיס לישב עליו. ואם ירדו מבסיסן שוב אין מתיישבין (רש"י):

ומדבר דברים יתירים. מפרש עם נבל שמדבר נבלה:

שעשה להם כל הנסים. הנסים שהיו עד קריאת ים סוף. ומפרש עם נבל על מריים בים. דנבל לשון מרי וסרבנות. והלא הוא אביך קנך מפרש ליה במה שפדם ממצרים קנאן לו ועשה כל צרכם:

גוער בים. בשרו של ים:

הסיען מחטאין של ים. שהורה דרך תשובה והעתיקן מהחטא:

ויסע משה. ולמה תלה נסיעתן ע"י משה הא כל נסיעתן היה ע"פ הגבורה. אלא שהסיען מחטאין של ים:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

· הבא >
מעבר לתחילת הדף