עץ יוסף על שמות רבה/ט/א

עץ יוסף על שמות רבה ט א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

כי ידבר אליכם פרעה ר"פ כו' פתח מגיד. כי ידבר עתיד הוא לומר כן בוודאי. וכבר ידעת כי רבים חשבו שלהיות האדם בעל בחירה לא ידע ה' יתברך מה שעתיד להיות צדיק או רשע. להכי פתח המגיד מראשית אחרית כי יודע אלהים בעתיד ידיעה שלימה:

מה שעתידין לעשות אחר מיתתו של יהושע. דכל ימי יהושע וכל ימי הזקנים אשר האריכו ימים אחרי יהושע עבדו את ה' וכתיב וגם כל הדור ההוא אספו אל אבותם ויקם דור אחר וגו' ויעשו וגו':

ועזבני והפר את בריתי ויעזבו כו'. רצה לומר שכפל ועזבני והפר את בריתי היינו מה שכתוב שם אחר מיתת יאיר (שהיה כמה דורות אחר מיתת יהושע) ויעזבו את ה' ולא עבדוהו. דהיינו לומר שלא עבדוהו אפילו בשותפות כדאי' באסת"ר פ' גם ושתי. הרי שהקב"ה יודע מה שיהיה אחר כמה דורות:

שמא פלינקרא יש למעלה. גיר' הנכונה פילונקייא ופי' לשון יון מחלוקת פילונקיא (ערוך):

שהוא אומר עצתי תקום מהו וכל חפצי אעשה. הלשון מגומגם ובתנחומא שמא פילונקיא יש למעלה שהוא אומר עצתי תקום וכל חפצי אעשה (אלא) מהו וכל חפצי אעשה שהוא חפץ להצדיק בריותיו שנאמר ה' חפץ למען צדקו ואינו חפץ לחייב כל בריה ע"כ:

שהוא חפץ להצדיק בריותיו. להדריכם אל התשובה:

לכך נאמר וכל חפצי אעשה. פי' וכל חפצי שאני חפץ להצדיק בריותי ושיעשו תשובה אעשה שאסייע בידם שיעשו חפצי ע"ד הבא לטהר מסייעין אותו:

אם ידבר אין כתיב כאן. ר"ל שאם תפרש כי כמו אם שהוא לשון ספק. א"כ היה לו לומר אם ידבר שהוא מורה יותר על הספק מלשון כי. אלא מדלא אמר לשון אם אלא לשון כי ש"מ שכוונתו על דבר ודאי. והוא לשון דהא (תולדות נח):

כהוגן הוא מדבר. דייק זה שלמה הוצרך לומר כי ידבר אליכם פרעה ולא קאמר שיתן לו אות ומופת בסתם זולת דבורו. אע"כ שהכוונה לומר לו שהוגן מדבר פרעה:

אחר כל הנסים שעשה לו הקב"ה בתיבה. שהקיף התיבה בדובים ואריות ושלא הרקיבו פירותיו. ושלא נכוה מחום מי המבול וכיוצא בהם:

התחיל מבקש סימן. נלמד מדכתיב בפ' נח ויאמר אלהים אל נח ואני הנני מקים בריתי וגו' והדר כתיב תו ויאמר אלהים זאת אות הברית וגו' דמתחילה לא היה רוצה הקב"ה לומר לו שיתן לו אות או מופת בקשת. אלא שנח היה מבקש שיתן לו אות או סימן לכך הוצרך לומר שנית ויאמר אלהים זאת אות הברית (יפה תואר):

כיצד לא לנו כו'. משום דכתיב התם למה יאמרו הגוים דמשמע שהיה זה בפני עכו"ם. ומצינו מחפורש במעשה דחמ"ו דכתיב ומתכנשין אחשדרפניא סגניא וגו' לכן משמע להו דהני קראי אמרו חמ"ו בעת שהושלכו לכבשן האש:

לא לנו ה' לא לנו אמר חנניה. כלו' לא לנו ולכבודינו מרינו פי נ"נ כי אם לקדש שם אלהינו ברבים. וכיון שכן לא לנו לא תסתכל בנו אם אין בנו מעשים ועשה למענך:

לשמך תן כבוד אמר מישאל. כי ג' אנשים מכל אומה עמדו שם ועבדו לצלם של נבוכדנצר והג' אנשים מבני ישראל היו חמ"ו ונתנו כבוד לשם ה' וזה שאמר מישאל כי לשמך תן כבוד:

על חסדך ועל אמיתך אמר עזריה. שיעזרם ה' מצד חסד ה' מעולם על יראיו. גם מצד אמיתך:

וגבריאל היה עונה. שהקב"ה הבטיחו כן יצילם בשעה שנשלך אברהם אבינו לכבשן האש וכשאמר לו הקב"ה רד ותציל שלשה מבני בניו אלו. פתח ואמר ואמת ה' לעולם לפי שנתאמתו דברי הקב"ה. וזהו דכתיב שם ורוה די רביעתה דמה לבר אלהין:

ששיגרו כו'. שפסוקים אלו מורגלים בפיהם:

ואם אין לך ללמוד מכאן. לפי שלא נכתב בהדיא:

אלו המ"ו. שלמדו תורה לפני יהושע הכהן הגדול כמ"ש בילקוט:

שנעשה להם הסימן הזה. שינצלו מכבשן האש. ופי' אנשי מופת אנשי סימן כד"א אות או מופת:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

· הבא >מעבר לתחילת הדף