עץ יוסף על שיר השירים רבה/ג/ז/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


שיר השירים רבה


מפרשי המדרש

מתנות כהונה
עץ יוסף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

עץ יוסף על שיר השירים רבה TriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png ז TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

משמרות כהונה כו'. ואף על גב שהיו גם כן עשרים וארבע משמרות של ישראל, אותן היו נשארים בערי ישראל, ומשמרות כהונה ולויה לבד היו עולים לירושלים, ושל ישראל היו מתפללים בעריהם על קרבן אחיהם שיתקבל ברצון, ועיין כל זה ריש פרק בתרא דתענית (מתנות כהונה):

ושתים עשרה מחלוקות. כל מחלוקת היתה באה בתחלת החדש ויוצאת בסופה ונכנסת אחרת תחתיה וחוזר חלילה לכל חדשי השנה, וכן בכל שנה ושנה, ועל כל אחת היה מוטל בחדשה לעשות צרכי המלך וכדאיתא בדברי הימים א' כ"ז, והמתנות כהונה במחילת כבודו לא ירד לזה, עיין בו בבמדבר רבה פרשה י"א (סימן ג):

מבקרי מומי כו' מתרומת הלשכה. דאילו ליטול שכר מכל מכל בהמה בפני עצמה אסור, דתנן (בכורות כח, ב) הנוטל שכר להיות רואה בכורות אין שוחטין על פיו, הלכך נוטל מתרומת הלשכה תהיה הבהמה תמימה או בעלת מום ואין לו תועלת (קרבן העדה). וצריך לומר כאן כדאיתא במס' שקלים פרק התרומה (פ"ד ה"ב) ור' יהודה בשם ר' שמואל אלו תלמידי חכמים שמלמדין לכהנים שחיטה וקבלה (פירוש קבלת הדם בכלי) והלכות זריקה וקמיצה נוטלין שכרן מתרומת הלישכה, ר' יצחק בשם רבי אמר מבקרי מומי קדשים כו', ותיבת אלו שנכתב כאן בדברי ר' יצחק הוא מיותר, שר' יצחק והבאים אחריו היינו ר' גידול ושמואל ורב הונא לא קאתי לדרוש אחוזי חרב לומר אלו מבקרי מומין או אלו שני דייני גזילות, אלא הוא סיום המאמר בירושלמי בענין נוטלי שכרן מתרומת הלשכה:

דייני גזילות. דיינים הגוזרים גזירות על גזילות ושופטים אותן, ואף דלא מצינו שהפקירו בית דין תרומת הלשכה לצרכי ציבור, ולא אמרינן לב בית דין מתנה אלא בדבר ששייך למזבח ולצרכי המקדש, יש לומר דהם היו לצורך המקדש שלא יגנבו ויגזלו שם, ועוד שלא ימנעו העם מלהביא קרבנותיהם לירושלים (שירי קרבן):

אורגות בפרכת. שבין היכל לקדשי הקדשים (קרבן העדה):

הדין עביד ליה כו'. פירוש רב הונא חשבו פרוכת כבנין, כשאר בניין בית המקדש והן באין מבדק הבית הכי נמי פרוכת, ודווקא אותו פרוכת העשויה בין ההיכל ובין קדשי הקדשים דבשביל מחיצה נעשית במקום אמה טרקסין שעשה שלמה, הואיל והבית שני היה היכל גבוה מאוד ולא יכול לעמוד מחיצה עובי אמה בגובה כולי האי עשו פרוכת, אבל אותן שעשאום לפני הפתחים לצניעות בעלמא לא שייכי לבנין ולא אתי מבדק הבית (מהר"א). ושמואל חשבו כקרבן ולפיכך אמר שבאה מתרומת הלשכה:

מלמדין לכהנים היאך יעשו עבודה. ומלחמה של תורה היא:

בנותרות. וזהו מפחד בלילות שהיו מתפחדין פן יעבור הלילה ויהיה נותר:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף