עץ יוסף על שיר השירים רבה/ב/יד/ח

עץ יוסף על שיר השירים רבה ב יד ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מפני מה נתעקרה רבקה כו'. דייק זה מרכתיב ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא, והיה לו לאקדומי העקרות תחלה ותהי רבקה עקרה ויעתר יצחק כדאקדים קרא לעולם העקרות לסיבת הלידה, אלא דהכי קאמר בכדי שיעתר יצחק היתה עקרה כי לא רצה ה' לפוקדה אלא בתפלה כדי שלא יאמרו אומות העולם שתפלתם עשתה פירות, ורצה לומר כדי שלא יהיה להם פתחון פה לקבל שכר שתפלתן עשתה פירות (יפה תואר). ועיין בבראשית רבה פרשה ס' סימן י"ד:

מפני מה נתעקרו אמהות. שכל הארבעה אמהות היו עקרות כדאיתא במדרש אגדת בראשית פרשה נ"ב בהדיא, וכן איתא בבראשית רבה פרשה ע"א, אבל בילקוט ראובני סדר ויחי איתא בשם ספר הפליאה שלאה לא היתה עקרה, ועיין בתנחומא סדר (וארא) [וירא] ומה שכתבתי שם:

כדי שלא יהיו מתרפקות. כן צריך לומר, וכן הוא ביפה תואר בבראשית רבה פרשה מ"ה סימן ה' בשם מדרש דכאן, ופירש שעל ידי שהן עקרות לא יהיה להם געגועין על בעליהן מצד נויין, שמצד העקרות יתבזו בעיניהם, ולא יהיה בטחונם באהבת בעליהן רק יהיו עיניהן נשואות לשמים, ובורר שם הגירסא כדי שיהיו מתרפקות על בעליהן בנויין עד כאן, ופירושו שיהיו דופקים על לב בעליהן בנויהון, שעל ידי העיבור יתכערו, ולכן נתעקרו שישארו בנויין ויהיה להן געגועין על בעליהן, וזהו ומראך נאוה, וזהו לטובת הנשים:

מתרפקות. מלשון (להלן ח, ה) מתרפקת על דודה:

כדי שיצאו רוב שנים בלא שעבוד. פירוש רוב השנים שנגזר גירות על זרע אברהם יצאו בלא שעבוד, דגירות נתקיים משעה שנולד יצחק כדאיתא בבראשית רבה פרשה מ"ד (סימן יח), וענוי ושעבוד היינו במצרים לבד, וארבע מאות שנה דקרא לא קאי אלא אגירות, ולפי שהשעבוד לא התחיל עד מות יוסף וכל אחיו, נמצא שרוב השנים היו בלא שעבוד, שמשנולד יצחק עד בואם למצרים קץ שנה ושבע עשרה שחי יעקב במצרים הרי מאתים ושבע בלא שעבוד, ואילו לא נתעקרו האמהות היו השבטים שעל ידם נתגלגלה ביאתם למצרים קודמין בעולם והיו יורדים למצרים מקמי הכי ויעקב והשבטים מתים מקמי הכי והיה השעבוד קודם (יפה תואר ועיין שם עוד):

כדי שיהנו בעליהן בנויין. שלהיותם פרושים מתענוגי העולם צריך יופי טפי בנשותיהם כדי שיתעורר לבם לדבר מצוה (יפה תואר):

היא מתעכרת. כן צריך לומר בכ"ף, וכן הוא בבראשית רבה:

ככלה בתוך חופתה. וברבה שם מסיים והיו מטרונות באות לשאול בשלומה של שרה, פירוש כדי לראות בהוד יפיה שהיתה ככלה:

לשמוע שיחתן. פירוש תפלתן. וטעם תאות תפלת הצדיקים, כדי שיכירו שטובתן מחסדו יתברך ולא מהשתדלותם או מזלם או זכותם (בעל העקרים בשי"ז). ועיין בתנחומא סדר תולדות (סימן ט) ומה שכתבתי שם:

יונתי אומר לכם מפני מה העקרתי אתכם כו'. ורמז העקרות בחגוי הסלע שהן כסלע שאינו עושה פירות, וכן בסתר המדרגה שנסגר רחמן הפך ויפתח את רחמה, הראיני את מראיך שהוא הראותו את פני ה' כלומר שיכוון לבו אליו ולא יחשוב שמקרה קרה לו או כחו ועוצם ידו. ולפי שהתפלה אפשר במחשבה לבד וכמו שאמרו (תענית ב, א) אי זו היא עבודה שבלב זו תפלה, ובאמת הקדוש ברוך הוא מתאוה לשיחתן שגם הדבור סגולה מצד עצמו, לכן אמר השמיעיני את קולך, וזהו שאמר כי קולך ערב ומראך נאוה, ובזוהר (ח"ג סא, א) מפרש ומראך נאוה שבזכות מעשיהן הטובים דיוקניהון חקוק למעלה בכסא הכבוד:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · מעבר לתחילת הדף