עץ יוסף על קהלת רבה/ג/יז/א

עץ יוסף על קהלת רבה ג יז א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לגרדון. פירוש למשפט, והמוסף פירש, בלשון רומי מעלות, וזה שם מקום מיוחד שהיה בעיר רומי שממנו היו דוחפים הנהרגין והם נעשים איברים איברים:

טרכינס. ובפרק שני דתענית (יח, ב) איתא טוריינוס:

בלודקייא. זו היא לוד. והיינו דאמרינן בעלמא (עיין בבא בתרא י, ב) הרוגי לוד אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתן. ויש אומרים שנהרגו על בתו של מלך שנמצאת הרוגה ואמרו היהודים הרגוה, וגזרו גזרה על שונאיהם של ישראל, ועמדו אלו ופדו את ישראל ואמרו אנו הרגנוה והרג לאלו בלבד (רש"י בתענית שם):

אין אתם מעמם של חנניה מישאל ועזריה כו'. טרכינוס ידע שבעלילה בא עליהם ולא הודו אלא להציל הכלל. וזה שאמר (אם) אין אתם מעמם כו' בתמיה יציל אתכם מידי. ואמרו לו אנו גם שאנחנו צדיקים בדבר זה שבעלילה באת עלינו אבל אנו חייבין כליה למקום מצד אחר, גם אם אין אתה הורגנו הרבה הורגים יש למקום. והקדוש ברוך הוא לא מסר אותנו בידך להרוג על דבר שקר אלא כדי ליפרע ממך דמנו שהרגת אותנו בעלילה (מהרש"א):

נבוכדנצר היה מלך הגון. באותו דבר. שלא בעלילה בא הוא עליהן כמו שכתוב (דניאל ג, ח-ט) קְרִבוּ גֻּבְרִין כַּשְׂדָּאִין וַאֲכַלוּ קַרְצֵיהוֹן דִּי יְהוּדָיֵא. עֲנוֹ וְאָמְרִין לִנְבוּכַדְנֶצַּר כו'. אבל טרכינוס הרשע הוא בעצמו ידע שלא הרגו הם את בת המלך (מהרש"א):

דיופלי שני שרים. ולשון יון הוא:

בגזירין. פירוש מקלות. כמו שני גזירי עצים (רש"י):

לכל חפץ יש עת כו'. דרש המקרא מרישיה לסיפיה ומסיפיה לרישיה כדמפרש:

בהדין עלמא כו'. פירוש בעולם הזה מה שירצה בן אדם הוא עושה והרשות נתונה. אבל שם בעולם הבא יש דין וחשבון לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. ולשון חפץ ועת קדריש. ועיין לקמן פרשה ח' פסוק (ו) כי לכל חפץ:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

· מעבר לתחילת הדף