עץ יוסף על ויקרא רבה/כט/יא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


ויקרא רבה


מפרשי המדרש

יפה תואר
עץ יוסף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

עץ יוסף על ויקרא רבה TriangleArrow-Left.png כט TriangleArrow-Left.png יא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

כל השביעין חביבין. משום דק"ל מ"ט להיות יום הדין בחדש הזה דוקא. יהיב השתא טעמא משום דכל השביעין חביבין. ואין ספק שיש סוד בדבר למה השביעים חביבים. ואנכי לא ידעתי. ואולי הוא למה שהוא רמז לעוה"ב שהוא באלף השביעי (יפ"ת). וחשב פה כמה עניינים. הן במדריגות הברואים. הן למעלה בשמים והן למטה בארץ. והן בבני אדם. הן בדורות. והן בבנים. והן במספר הימים והחדשים והשנים. לכן כתיב חדש השביעי בה' הידיעה לפי שהשביעי הוא עיקרי ומיוחד והנודע (ע"פ הסוד) בסגולותיו:

שמים ושמי שמים כו'. הנה בפ"ב דחגיגה מני ג"כ שבעה רקיעים. ויש שינוי בשמותם ע"ש:

בארצות שביעית חביבה. זו ארץ ישראל:

שבעה שמות הן ארץ אדמה. כצ"ל ופי' שבכלל הארצות יש להן ז' שמות דהיינו ארץ אדמה כו' ומכיון דתבל חביבה מכלן נמצא שא"י שהיא שביעית חביבה. דתבל היינו א"י כדשנו בספרי משחקת בתבל ארצו זו א"י שהיא מתובלת מכל הארצות. שכל הארצות מה שיש בזו אין בזו. אבל א"י אינה חסרה כלום. ד"א למה נקרא שמה תבל ע"ש תבלין שבתוכה ואיזה זה תורה שנא' בגוים אין תורה מכאן שהתורה בא"י:

בארצות שביעית חביבה כו'. הא פליגי אהא דבב"ר פ' י"ג סימן י"ב דקאמר שם ד' שמות נקראו לארץ כנגד תקופותיה. דלא ס"ל רק ד' שמות. ופליגי נמי אההיא דספרי דתני י' שמות יש לארץ:

גיא. אולי הא דכתיב גם כי אלך בגי צלמות. דמשמע ליה שהוא שם אקלים שהוא צלמות כמו אחרי הרי חשך. דומיה דארץ ציה וצלמות דמשמע כלל מקום שהוא ציה והוא חלק המדבר השמם כמו והדחתיו אל ארץ ציה. ישושום מדבר וציה. גם ארץ נשיה משמע שם חלק מהמדבר השמם:

ויתהלך חנוך את האלהים. ס"ל דפי' ואיננו כי לקח אותו אלהים היינו שהכניסו אותו אלהים חי בג"ע כדאמר במדרש. וא"כ בחר בו מכל הראשונים. ודלא כדאמר בב"ר פ' כ"ה שחנף היה וסילקו הקב"ה קודם זמנו:

באבות. לאו דוקא דהא אין קורין אבות אלא לשלשה כדאי' בפ"ק דברכות. אלא כלו' חשובים וראשים בצדקות מהצדיקים שהתחיל ה' לתת להם תורה ומצות. ואע"ג דאדם ונח נצטוו על ז' מצות ב"נ. אין זו תורה מיוחדת. אלא היא לכלל העולם. אבל תורת אברהם ובניו היא מיוחדת:

בבנים. פי' בבני ישי:

איש בושת. בתנחומא לא חשיב ליה מפני שמיד פסקה מלכותו והרי היא כלא היה:

וכתיב ויקרא אסא אל ה'. ובמה שענהו שם נמצא שחביב מכל הראשונים. שאסא לא היה לו כח להרוג אלא לרדוף והוא היה רודף והקב"ה מפילם (כדאי' באיכה רבתי פסוק לא האמינו) ונתן בידו כל הכושים עם היותם רבים מאד וחיל אסא מעט בערכם:

וקדשתם את שנת החמשים שנה. קשה דשנת החמשים היא אחר שנת השמיטה וא"כ מה היא חבת השמיטה השביעי. וי"ל דמשום דשנת השמיטה השביעית סמוך ליובל הוא חביב שנמצאו ב' שנים קדושות סמוכות. ובחבורת השלמים יוסיף כל אחד בשלמות:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף