עץ יוסף על במדבר רבה/יז/ג

עץ יוסף על במדבר רבה יז ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

דשאב. שם מקום:

מן המקרא. כלו' מפורש במקרא כתוב שניתנה לאברהם יצחק ויעקב ולא מן הדרש:

והבן יורש כו'. לפיכך כתיב אצל ביאתם לתוכה מושבותיכם כאילו נאחזתם בה בירושה מהבטחת האבות:

פצה. כלו' פינה והרחיב להם כמד"א הפוצה את דוד ובשאר מקומות במדרש גרס פינה (מת"כ). אבל לקמן סדר שופטים סי' י"ג אי' שגרגשי פנה והלך לו. וכן הוא בויק"ר פ' י"ז:

על יושביה. הא"א כתב שצ"ל הביאו אפילה עליהם ממה שעלו בהר למה שארון ברית ה' כו':

מקרב המחנה. פי' ממקום החנייה כמו שפירש"י בחומש:

אמר להם משה כו'. טעם למה לא עלה עמהם לפי שאמר הקב"ה כו':

מכאן שיערו הרמונים. פי' שיעור אימתי שיתחייבו במעשר:

משימסו. משיתמעכו תחת ידו (ברטנורא). ובירוש' ריש מס' מעשרות אי' ר' יודא בר פזי בשם ריב"ל משיכנסו מחצה. ר' יונה בעי מן רבנן דאגדתא הוא שמע לה אחינו המסן לבבינו פלגין לבנינו. וכן המדרש כאן מפרש והולך לשון חלוקה על תחלת הבקשה על שליחות המרגלים שהיתה מחולקת מהקריבה הראשונה של מתן תורה ששם היתה מסודרת ראשים וזקנים וכו'. וכאן כולם בערבוביא כמו שפרש"י בסדר דברים והיתה מחולקת ומשונה מדרך המוסר:

לטובה. כלו' כששאלו כהוגן נאמר ותקרבון וגו':

של שוקי. לשון תשוקה. וכן הביא הערוך מן המדרש אין שוקה של אשה אלא לבעלה שנא' ואליך תשוקתו. ופי' השדה הצמאה והמשתוקקת למים. והפך ממנה שדה הבעל כדאי' בריש מ"ק (א"א):

ארץ מצרים של שוקי. שהנילוס עולה ומשקה את הארץ:

כלי מלחמתו. לעלות לארץ לישראל:

לעלות. להגביה ולהגדיל אתכם:

ירידה היא לכם. פי' דאל"כ לא תעלו למה לי (מת"כ):

נעשיתם כולכם אחת. ותחגרו דרשו לשון קיבוץ ואסיפה. כמו חגירת צפורן. ועיין במת"כ:

נתמלא ההין. כלו' כבר יש בידינו כמה עונות ומתייראים אנחנו שלא יתמלא המדה (ודרש ותהינו לשון הין) ור"ל שעשינו ההין מלא לכן אנו מוסרים נפשינו לעלות ההרה:

שהזידו על חניותיו כו'. שכיון שהתרה משה בהם שלא יעלו ולא ילחמו כי ה' אין בקרבם ולא ילך הארון עמהם. והם ראו כן שהארון לא מש ממקום החנייה. ואעפ"כ הזידו ועברו על דברי הקב"ה ויעלו ההרה. וזהו דכתיב מתחילה ותהינו ואח"כ ותזידו:

פורחים עליכם. כלו' במהירות ובזריזות באו עליכם:

שהן עושין מדת הדין כאילו אכזרי. נראה דצ"ל מדת הרחמים. כי השם שכתוב כאן הוא שם הוי"ה ב"ה. והם בחטאם עשו אותו כאילו אכזרי דכתיב ולא שמע הוי"ה בקולכם ולא האזין אליכם כמו שמסיק. וכ"ה ברש"י סדר דברים. והמת"כ כתב שיש ליישב הגירסא כאילו מדת הדין אכזרי בלי תערובות רחמים מלקבל תשובתם. אע"פ שברית כרותה ששערי דמעה לא ננעלו. והוא משום שלא היתה תשובה גמורה רק מיראת העונש ע"כ:

אלא קום לך למסע. וגו' ויבואו ויירשו את הארץ אשר נשבעתי לאבותם לתת להם. ולא בזכות עצמם. וזהו שמסיים המדרש הוי כי תבאו אל ארץ וגו' ר"ל שמיד אחר ויכתום עד חרמה כתיב כי תבאו את ארץ שיתחילו לילך וליסע ממקום הזה למקום אחר:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף