עץ יוסף על אסתר רבה/פתיחתא/ד

עץ יוסף על אסתר רבה פתיחתא ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שמואל פתח כו'. הוא אתא נמי למימר טעם למה שכתב ויהי בימי אחשורוש שהוא לשון וי כדלעיל. וסבירא ליה דצרת המן מפני שהשתחוו לצלם נבוכדנצר, וכדי שלא יקשה א"כ וכי משוא פנים יש בדבר פתח בהאי פתחא דדריש לא געלתים במדי, והיינו שלא היה עבודה זרה ממש להיות נגעלים בו כאומר בעבודה זרה (ויקרא כו, ל) וגעלה נפשי אתכם, כי לא עשו אלא לפנים כדמתרץ בפרק קמא דמגילה (יב, א), ובחזית (שיר השירים רבה ז, יג) פסוק (שם ז, ח) זאת קומתך (יפה ענף):

לא מאסתים בבבל. מפני שהגלותם מארץ ישראל נראה כי מאס ה' בה, . על זה אמר לא מאסתים בבבל, שהעמדתי להם דניאל חנניה מישאל ועזריה כדאיתא בפרק קמא דמגילה (יא, א). ורצה לומר מהעמדת דניאל וחנניה מישאל ועזריה שנתנם ה' לחן ולחסד, ונתן להם חכמה והשכל על כל חכמי בבל ועשה להם נסים מפורסמים, ראיה כי לא מאס ה' בם ועודו מחזיק בם (יפה ענף):

ולא געלתים במדי. שהרי העמדתי להם מרדכי ואסתר כדאיתא בפרק קמא דמגילה (יא, א). ורצה לומר לא געלתים במדי להיותם שם נגעלים נבזים ושפלים מאד כמו שכתוב ישנו עם אחד מפוזר ומפורד וגו'. שהעמדתי להם מרדכי ואסתר שעל ידם נתכבדו מאד כאומר מנשאים את היהודים (יפה ענף):

לכלותם ביון. שהעמדתי להם שמעון הצדיק ומתתיהו בן יוחנן כהן גדול וחשמונאי ובניו כדאיתא בגמרא הנ"ל. פירוש שאף שבקשו ביון לכלות את ישראל מנפש ועד בשר בביטול התורה והמצות, מכל מקום רצון ה' לא היה לכלותם שעל ידי שמעון הצדיק ומתתיהו בן יוחנן כהן גדול וחשמונאי ובניו הורם דגל המצות (יפה ענף). ואף על גב דהאי קרא בארץ אויביהם כתיב ואם כן איך מוקי ליה ביון שהיה בזמן הבית והיו ישראל על אדמתם. י"ל כיון דהיה אז ממשלת יון עליהם גם בארץ ישראל בארץ אויביהם מקרי:

להפר בריתי אתם במלכות הרשעה. שהעמדתי להם של בית רבי וחכמי הדורות כדאיתא בגמרא הנ"ל. ורצה לומר שאף שנתארך קצו של אדום ואפס עצור ועזוב עד שנראה שהפר ה' בריתו עמנו חס ושלום. מכל מקום על ידי רבי וחכמי הדורות המצליחים בתורה וכבוד בעוני הגלות של אדום ידענו כי ה' עמנו לעולם (יפה ענף):

כי אני ה' אלהיהם לעתיד לבא. שאין אומה ולשון יכולה לשלוט בהם. כי בכל אלו ד' גאולות עדיין היו תחת ממשלת אומות העולם מה שאין כן לעתיד שתהיה גאולה שלימה על ידי הקב"ה בעצמו כמו הוצאת מצרים כמו שכתוב (מיכה ז, טו) כימי צאתך ממצרים אראנו נפלאות, ועל כן אין כל אומה ולשון יכולין לשלוט בהם אז:

בימי אספסייאנוס. משום דבהני עמדו על ישראל לכלותם וכן בימי גוג ומגוג כדאמר לקמן שמזדווגים לפטרונם כדי לכלותם, להכי מוקי קרא בהני משום דלכלותם כתיב ואכולהו קאי (יפה ענף):

בימי אספסייאנוס. היינו בימי החורבן. שנתן הקב"ה לרבי יוחנן בן זכאי חן בעיניו והציל ליבנה וחכמיה ושושילתא דרבן גמליאל כדאיתא בהנזקין (גיטין נו, ב) ובאיכה רבתי (עיין א, לא):

בימי טרקווינוס. כתב בספר מאור עינים חלק ג' פרק י"ב וזה לשונו, בשום אופן אי אפשר להיות הרמז אל טרקווינוס, ונוסח המדרש הוא בלי ספק מוטעה, שהרי השם הזה לא תמצאנו רק לשני מלכים ברומי כו' ע"ש. ובאמת בהמדרש שעם היפה ענף הארוך גרס בימי טרכינוס, והוא טרכינוס המוזכר לעיל סימן ג':

לכלותם בימי המן. ואף על גב שאין זה כסדר הגליות דימי המן קדמי טובא, אפשר דלכלותם משמע ליה טפי על המן שבא להשמיד להרוג ולאבד את כל ישראל:

בימי רומיים. שהעמדתי להם של בית רבי, וכן בכל דור ודור באריכת גלותינו:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף